בסרטון הזה הכרנו קצת יותר ונחשפת לסיפור המסע האישי שלי.
אני מקווה שהסיפור עורר בך השראה ותקווה לגבי המסע שלך (דומה או שונה לשלי).

אני זוכרת שהרמתי טלפון לרפי רוזן (מפתח הביואורגונומי) לראשונה.
מצד אחד הייתי מאד “רציונלית וריאלית”, מאמינה רק למה שהעין רואה והשכל יודע להסביר,
ומצד שני מיואשת לאחר שהרפואה הקונבנציונלית ועשרות הרופאים שביקרנו, לא הצליחו לתת לנו מענה.

כשמגיעים למצב כל כך גבוה של יאוש, מוכנים לקחת כל הזדמנות.
וזה היה המזל שלנו, של נעה ושלי.
לאחר 3 חודשים, הייתי עדה לתהליכי ריפוי מדהימים שהיא עברה.
השכל עדיין לא הבין אבל הלב ידע שמתוצאות כאלו אי אפשר להתעלם.

ועדיין, היו לי כל הסיבות לא להתחיל ללמוד ביואורגונומי.
הייתי עמוסה מאד – למדתי תואר שני באוניברסיטה,
טיפחתי את המגמה למדעי הסביבה שהקמתי בתיכון 5 שנים קודם לכן
וכמובן – טיפלתי ב 3 ילדים קטנים, ובינהם נעה, שחייבו אותי להתמסרות מוחלטת.

אני מניחה שבדיוק כמוך.
תמיד יש מחוייבויות, אילוצים וסיבות “נהדרות” כדי להכריז ‘עכשיו זה לא הזמן’.

והסיבה החזקה מכולן היתה שתפסתי מעצמי מי שמאמינה רק למה שהעיניים רואות.
אני? מרפאה דרך אנרגיות? ועוד דרך הטלפון?
זה לא הסתדר עם כל מי ומה שחשבתי שאני.

מה בכל זאת גרם לי להתחיל?
החלטתי שאני מאמינה לתוצאות בשטח, גם אם אני לא מבינה איך אנרגיות עובדות.
החלטתי שאין לי זמן לחכות להבנה הזו, שכל יום שעובר הוא יום שאני יכולה לתרום ולהשפיע.
על בריאותה של ביתי כמובן, אך מהר מאד, גם על כל שאר אהוביי ועם הזמן על זרים מוחלטים.

גם מסע של 1000 מייל, מתחיל בצעד קטן.
אני רוצה שתעניקי לעצמך את המתנה הזו. את ההזדמנות לחוות את הביואורגונומי בעצמך,
לתת לגוף וללב לבדוק האם יש בביואורגונומי את מה שהנשמה מבקשת כבר שנים.
הצעד הקטן הזה הוא שיחה איתנו, והוא ניתן לך ללא כל עלות.