נעה גזית ז”ל 1.10.1981 – 28.2.2012

נעה גזית ז"ל

נוגה נפרדת מנעה בלוויה
מכתב מאמא – נכתב בלילה שבין ראשון לשני, לפנות בוקר של ה-27.2.12 לילה שבו
הבכי שלי קרע את השמים, אך לשמחתי לא הצליח להעיר את עומר משנתו.

נעהל’ה שלי,
כל כך הרבה אהבה יש בך, זה פשוט מדהים לראות את גופך הנכה כביכול, ממגנט בעוצמתו
את כל האנשים הרופאים, האחיות, המטפלים וכל מי שבא איתך במגע.

נעהל’ה שלי,
אני אוהבת אותך עד עמקי נשמתי לא מאמינה שהנה הגיע הרגע שבו צריך להיפרד.
לא מאמינה וכן מאמינה. ידעתי שיבוא היום שבו נצטרך להיפרד.
אני חיה את הסרט הזה של פרידה, לא יכולה להאמין שתוכלי לצאת בריאה מהסיפור הזה
וגם אין לי מושג אם תשרדי את המשבר הזה, לאן לקחת אותך,
איפה נמצא מקום על פני כדור הארץ שיגן על נפשך היפה ועל גופך המיוחד?
נדמה לי כי הגיעה השעה שאלוהים ייקח את חסותו עליך, יפרוס את כנפיו הגדולות
ויקבל אותך ויחבק אותך בחום גדול מאד.
נראה שהגיע הרגע שאיננו יכולים כבר לקטוף לך את השמים ולהעניק לך איכות, כבוד, בטחון ואהבה בגוף הפיסי.

 נעהל’ה שלי,
התפללנו לבואך, לא יכולתי לתאר מצב שאני ואבא שעבדנו עם ילדים והיה לנו כל כך הרבה
להעניק להם, לא נזכה לילד משלנו. כשעברו החודשים וההריונות שלי לא צלחו, התפללתי
לבואך, התפללתי לחוות את היותנו הורים. ניהלתי משא ומתן עם אלוהים. התחננתי לילד.
תן לי ילד בכדי שאוכל לחוות את היותי אמא, אמרתי לאלוהים, אפילו אמא לילד חולה, אפילו אמא לעשר שנים.
ואוו אז לא ידעתי שיש מי ששומע את הדברים, אז עוד לא הבנתי את חוקי הרוח בחומר.
אז גם לא ידעתי כמה מהר עוברות להן השנים!
את התנדבת לרדת אל העולם ולהפכני לאמא, התנדבת לעבור פרק חיים בגוף מוגבל
וללמד אותנו כיצד ניתן בכוח הרוח ובכוח האהבה להתגבר על כל מכשול.

 המשא ומתן עם אלוהים המשיך. נקודות היציאה שלך מהחיים התחילו בחודשי חייך
הראשונים, אז התבשרנו שיש לך מום בלב וייתכן שלא תוכלי לחיות עם זה.
דרך הבשורה שיש לך שיתוק מוחין וייתכן ולא תוכלי ללכת. והרי קראנו לך נעה,
נעה נולדה בשדה בין דשא לאבן. חלמנו להיות משפחה המטיילת עם ילדיה בין דשא
לאבן, בין אגלי הטל. וזה המשיך, בגיל חמש נפלת וחטפת זעזוע מוח, וכל המשפחה
חטפה זעזוע כשהסתבר שיש לך לחץ דם מאד מאד גבוה המסכן את חייך.
טסנו להולנד בניסיון להרחיב עורק לכליה. כשחזרנו העורק קרס, והיה צורך להוציא
את הכליה. כשהיית בסכנת חיים, שוב ניהלתי משא ומתן עם אלוהים וביקשתי שייתן לך
ולנו עוד מספר שנים בכדי להיות ביחד, ואכן עברו 11 שנים ואת בת שש עשרה, ואז העורק
לכליה הבודדת שנותרה לך קרס. את בין שמים וארץ, הרופאים אומרים שאין סיכוי שהכליה
שורדת [ובמילים אחרות אין לך סיכוי גדול לחיות]. אנו כבר מחוברים לעולם האנרגיות,
כבר מקבלים מסרים והנחיות מלמעלה, קיבלנו מסר מלמעלה שהכליה תקינה ואנו עומדים
על זה שלא יעשו לך ביופסיה ויפגעו בכליה. ואכן באורח נס, כלי דם חלופי לקח פיקוד
והזרים דם לכליה והותיר אותה בריאה.

חלפו חמש עשרה שנים נפלאות במהלכן נסעת לפיליפינים עם רקל למשך חודשיים.
אז לימדת אותנו מה ההבדל בין אומץ לחוסר אחריות. היות וחזרת בריאה ושלמה – המעשה
שעשינו נחשב למעשה אמיץ, אך אם היה קורה לך משהו, בהחלט היינו מצטיירים כהורים חסרי אחריות.
ושוב בדצמבר 2010 היית בין שמים וארץ, והפעם התפללנו לעוד שנה או שנתיים,
את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.

וכך עברה שנה, שנה של פרידות. פרידה מהבית ומעבר למעון בקיץ הזה. קריעה מדממת
של חבל הטבור שלי. חמישה חודשים הספקת להיות במעון עד שבדצמבר זה, שוב אוכל
חדר לריאותיך, כבר שלושה חודשים את מונשמת. שלושה חודשים של אהבה, קבלה,
של שמחה עם מה שיש.

תודה לך ילדה אהובה, תודה לך על כל האהבה שהענקת לנו, על התובנות שהגענו אליהן
באמצעותך. תודה על שהפכת אותנו למשפחה שהערך העליון של כל אחד מאיתנו הוא נתינה.
תודה אהובה.

(המכתב הזה נכתב יום וחצי לפני מותה של נעה).

כמה מילים של עכשיו.

נעהל’ה שלנו. אין הבדל גדול בין זה שכתבתי לך כשהיית בחיים לזה שאני כותבת לך ואומרים שאת מתה.

 כשמצב בריאותך היה כל כך רע בגיל חמש עשרה, חשבתי אז שרגע הפרידה ממך
מתקרב. חיפשתי מזור לנפשי הכואבת. חשבתי שאם אבין את העולם שמעבר, כאב
הפרידה לא יהיה חד כל כך.

יצאתי אל המסע של לימוד העולם שמעבר. חשבתי כי יצאתי להציל את חייך, אך יותר מכל
הצלתי את חיי. כיום אני יודעת שאת לא באמת מתה. את כמו פרפר שיצא מהגולם – הגולם שהוא הגוף האנושי.

למעשה בתרבויות רוחניות חוגגים את יציאת הרוח מהגוף, כי זה אומר שהנשמה חוזרת אל הבית האמיתי שלה, זה שבשמים.
ילדה יקרה שלי, איני ברמה שיכולה אני לשמוח את לכתך, אך בהחלט חוגגת אני עם נשמתך המשוחררת והשמחה.
אז ילדה שלי, תחגגי למעלה בחברת המלאכים והאהובים ואנו נמשיך לחיות את זיכרונך כאן באהבה רבה.

 עומר נפרד מנעה ביתו בלוויה 

 נעהל’ה יקרה!
כך נהגתי לקרוא לך כל פעם שברכתי אותך – הן בימי הולדת לאורך השנים והן בקבלות
השבת המשפחתיות שנהגנו לערוך בכדי לשמור על גיבוש המשפחה שכל כך יקרה לנו.

הגעת לעולם כילדה בכורה להורים צעירים מלאי מרץ, אהבה ורצון להשקיע בילדיהם ולתת
להם את הערכים שהאמנו בהם, את אהבת הארץ, ואת אהבת הזולת.

 כהורים צעירים לא הבנו ולא רצינו להאמין שתיוולד לנו ילדה שונה וחריגה מסביבתה. אך זה
קרה. נשאבנו לתוך גידולך והשתדלנו לנהוג בך נעה כילדה רגילה, לתת לך כל מה שילד
זקוק לו, לשלב אותך בפעילויות הקיבוץ ולקחת אותך לטיולים למרות הקושי הפיסי בלשאת אותך על גבינו.

 נעהל’ה היית אדם כל כך אופטימי, כל כך סקרנית, כל כך אוהבת אדם. מלאה בחוש הומור.
משהו, או אם היה פספוס כלשהוא תמיד התפקעת מצחוק. היית שובבה בלתי רגילה וזה
פשוט היה מפחיד לתת לך לנסוע לבד בכיסא הגלגלים הממונע, שלא לדבר על הפעמים
שברחת לנו ובזכות טימי הכלבה מצאנו אותך בשדה חרדלים אוכלת את הפרחים שאמא למדה
אותך לאכול. אהבת מוסיקה, אהבת לשיר, ידעת את כל מילות השירים בעל פה.
אין אדם שלא התאהב בך לאחר שנשבה בחיוך המתוק שלך ובאישיות המדהימה שלך.

הגוף שלך נעהל’ה סבל מריכוז של בעיות רפואיות שכל אחת מהן בנפרד הייתה מפילה אדם
מן הישוב. ההתמודדות שלך בתקופות חולי ובעיקר בחודשים האחרונים לחייך נראו בלתי
אנושיים. כל אישפוז לווה בתקווה שתתגברי על המחלה בעיקר תודות לאופי החזק שלך,
זה הלא מוותר, זה שרוצה לנשום עוד מעט אוויר מהחיים על פני האדמה הזאת.
אך, הפעם נעהל’ה זה היה כבר יותר מידי עבורך. יותר מ-80 יום היית מאושפזת ומונשמת.
לעיתים קיוויתי שייגמר לך הסבל, שתזכי למעט שלווה. אך את נאבקת ולא ויתרת עד אתמול בצהרים.

 נעהל’ה נזכור אותך כעמוד תווך שמחבר את כל חלקי המשפחה. הענקת לנו שיעור ענק בחיים.
שיעור בלקבל את האחר, את השונה, החולה, השותק והנכה.
אוהבים אותך ומעריכים את כל מה שהענקת לנו בחייך הקצרים.
סבא משה וסבתא פנינה הקבורים כאן קרוב, קבלו אותך בוודאי למעלה בקבלת פנים של
מלאכים, קבלת פנים ממלכתית לנכדה.
אוהבים אותך אהבת אין קץ, ומבטיחים לך להמשיך בדרך של קבלה, ואהבת הבריות,
אבא אמא עילם ורות.

 מילות פרידה של עילם ורות מנעה

נעה, נעהל’ה, נועוש נושיקית שלנו…
נולדנו לתוך המציאות שאת אחותנו הבכורה. בהתחלה פשוט הוצפנו באהבה, אחר כך
עברנו כל אחד בנפרד התמודדויות, טיפה התביישנו, טיפה לא היינו במוקד תשומת הלב.
אחר כך התביישנו על זה שהתביישנו ופשוט התמסרנו, התמכרנו אלייך וזכינו, זכינו להיות
ליד אדם מופלא שלא צריך להוכיח דבר, לא צריך להגיד משהו מיוחד, לא צריך יכולות גופניות.
אדם שרק רוצה להיות, רק לאהוב, אדם שהקשר איתו הוא מעבר למילים.
אנחנו רוצים לרגע לתאר אותך כדי להזכיר לכולם מי היית בשלושים (כן שלושים) השנים האלה,
כי לפעמים בתי החולים טיפה מטשטשים את הזיכרון.

נושקית שלנו, את עיניים שפותחות לבבות. חיוך שממיס. מעט מילים, מעט תנועות. שמחה אמיתית.
נפש עצומה פורצת מגוף שבור. אהבה בהתגלמותה מאירה את כל סביבתה.
נסיכה על כיסא גלגלים. חוכמה והבנה ללא גבול, אינם גלויים לעיני כל.
אם תמצא זמן לשבת בחברתה תעטוף אותך בשלוותה.
מסתפקת במה שיש. לא תשמיע קול תלונה. תאיר לכבוד הבא לדרוש בשלומה.
זורחת כל בוקר מחדש עם חיוך ענק. כשמש הנאבקת להפציע מעט.
אינה נכנעת לגוף הרפה. מלאכית.
נעה גלי לנו את סודך, נעה שברירית ואינסופית, נעה למדי אותנו לאהוב כמותך
נעה אחותנו האהובה.

*********

נעה נולדה יפה, מלאכית ואהובה. היתה בה עוצמת רוח שניצחה את כל תחלואי הגוף.
היא לימדה אותנו מה זה אומץ, מה זו התמודדות, מה זו עקשנות, מה זה “לאהוב את מה שיש” בכל רמ”ח איבריה.
היתה בה שובבות מקסימה, וכשהיה לה עוד כוח, טסה על כסא הגלגלים
כמו רוצה לעוף קדימה כמו כולם כדי להסתער על החיים.

בקבלת השבת המשפחתית הייתה היא זו המברכת בברכת הדלקת הנרות. יושבת מוגבהת על כסא הגלגלים בתסרוקת יפה,
לק ורוד על ציפורניה, אסופה מכל הצדדים במשפחה האוהבת ובאווירה של חג ושבת. נעה שרה את “שלום עליכם מלאכי השלום”,
ידעה את כל מילות שירי השבת וזרחה מאושר כשהיא שרה.
נעה אהבה לצחוק מבדיחות ובעיקר מפספוסים שונים: כשנפל משהו, כשהתבלבלנו במילים.
היתה בה אהבת אדם. כל מפגש שלה עם אנשים במדרכות הקיבוץ ובכלל, היה מלווה בחיוך מאיר, הנכנס ישר אל הלב.
נעהל’ה שלנו. תמו להם שלושים שנים ומחצה. שלושים שנים של אהבה. קבלה ושמחה עם מה שיש.
שלושים שנים שהצדענו לך על דרך התמודדותך היפה והמכובדת. שלושים שנים של אהבה ללא תנאי.
מודים לך מאד על שלושים השנים שהיית במחיצתנו.
תמשיכי לחיות בנו גם כשאינך בגוף הפיסי.
אוהבים עד בלי די!
אבא ואמא נוגה ועומר גזית

לבלוג של נוגה המלווה את התמודדתה עם מחלת ביתה ועם הפטירה

 מילים של המשפחה ליום השנה של נעה 28.2.13

מיני קורס ביואורגונומי מתנה!

להחלים ממחלות, לרפא מכאובים, לאחות את הלב
 ולהכניס קלילות, פשטות והנאה לחיינו.
תארי לעצמך שאת כל זה תוכלי לחולל בעצמך,
 עבורך, עבור המשפחה שלך או עבור מטופלים.

מיני קורס ביואורגונומי מתנה

להחלים ממחלות, לרפא מכאובים, לאחות את הלב
 ולהכניס קלילות,פשטות והנאה לחיינו.
תארי לעצמך שאת כל זה תוכלי לחולל בעצמך,
 עבורך, עבור המשפחה שלך או עבור מטופלים.

מלאי את הפרטים וקבלי במתנה מיני קורס אינטרנטי