יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ
השראה לטיפול מתוך הספר ברכה לחסרי ברכה מאת עמנו-אל, שם היא מספרת כיצד באמצעות אמירת קדיש היא שחררה נשמות תקועות / תועות.
אלפרד טניסון (משורר אנגלי) שאמר: “יותר דברים קורים בזכות התפילה מאשר העולם מסוגל לחלום”.

מהו קדיש ?
קדיש הוא שבח גדול ונורא שתיקנו אנשי כנסת הגדולה לאחר חורבן בית ראשון, שבו אנו מתפללים ש: יתגדל ויתקדש שמו הגדול של הבורא.
הסגולה החשובה היא שעניית ״יהא שמיה רבא מבורך״ (יהיה שם ה’ מבורך) בכל כוונת הכוח הפנימי של האדם בתוך הקדיש, מסוגלת ביותר לכפרת עוונותיו של העונה ולכל הישועות.
במרבית הנוסחים מופיעה גם בקשה לקירוב הגאולה וביאת המשיח.
בתחילת ימי הביניים תפס הקדיש מקום בתפילות אבלים ובאזכרות למתים, ועם עליית המיסטיקה היהודית במאות ה-12 וה-13 פשט המנהג לקרוא קדיש יתום על מת. אם כי הפעם הראשונה שמוזכר הקשר בין קדיש לנפטר מופיע במדרש תנחומא בסיפור על התנא רבי עקיבא שהתגלה אליו נפטר בחלום וסיפר לו שסובל ייסורים נוראיים עקב ריבוי עוונותיו, אך יש לכך פתרון אחד, כך אמר לו, “שיאמרו עליי קדיש בעולם הזה”. מיד חיפש רבי עקיבא את בנו של הנפטר, שהיה עם הארץ, לימד אותו את אמירת הקדיש, ואז התגלה אליו שוב אותו נפטר וסיפר לו על כך שנרגעו ייסוריו והודה לו על כך. במקור התפילה נאמרה בעברית, ומאוחר יותר נקבע כי יש לאומרה בארמית.

למה התפילה נאמרת בארמית?
יש לכך כמה סיבות. אמנה כאן אחת מהן:
בתלמוד הבבלי, מסכת שבת, דף י”ב, עמוד ב’, נאמר: ” כי מלאכים המעלים את נוסח התפילה “לשמים” מסוגלים לחסום את שערי התפילה מסיבות שונות. כל זה אם המתפלל שח בלשון הקודש. המלאכים אינם מבינים “ארמית” ולכן אינם יכולים לחסום דברי תפילה וקדושה הנאמרים בשפה זו ולכן העבירו את מילות הקדיש לארמית, שפה שימושית באותם ימים.
קדושת הקדיש פותחת את כל המנעולים והמחסומים שמונעים מאיתנו חיבור לעולם העליון. היא מרסקת את כל הקליפות. היא מגיעה לגובהי מרומים ולעמקי תחתיות. הכול בשביל להביא קידוש השם לעולם כולו.
על פי המקובלים הקדיש מעלה את התפילה בשלביה השונים לדרגות קדושה שונות.
תפילת “יהא שמיא רבה מבורך” (יהיה שם ה’ מבורך) בכוונה ובמיקוד המחשבה משמעותה היא לקחת את הכוח שקיבלנו מה’ ולהגדיל את כבודו בעולם.
ספר הזוהר הקדוש מסביר כי את הכוח הזה אנו מקבלים מהכוח של בריאת העולם, ומעצימים אותו בקדיש.
חכמים בעלי ראיה רוחנית אמרו שכל הָעוֹנֶה בקדיש:
 אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא… בְּכָל כֹּחוֹ – מזרז בכך את הגאולה העתידה. 

קדיש שלם (קדיש תתקבל, בעיקר בסידורים אשכנזיים). בקדיש זה יש תוספת של שלוש בקשות: 
1. לקבלת תפילות עם ישראל 
2.לחיים טובים לעם ישראל
3. לשלום על ישראל

הנוסח העברי של הקדיש 
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שמו הגדול של ה’.
בעולם אשר ברא אותו כרצונו.
וימליך מלכותו, ויצמיח ישועתו, ויחיש זמן ביאת משיחו.
בחייכם, וביומכם, ובחיי כל בית ישראל,
במהרה ובזמן קרוב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יהיה שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים
יִתְבָּרֵךְ, וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדַּר
 וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שמו הגדול של הקדוש ברוך הוא.
מעל כל הברכות, השירות, התשבחות והנחמות
שנאמרות בעולם, ואמרו אמן.
ב’קדיש תתקבל’ מסיימים את התפילה בבקשה:
תתקבל תפילתם ובקשתם של כל ישראל לפני אביהם שבשמים ואמרו אמן.
יהי שלום רב מן השמים, חיים ושובע, רווח והצלה, עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן 

נוסח הקדיש בארמית:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא  (הקהל עונה אמן)
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ
בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן
(הקהל עונה  אמן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ)
יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרֵךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאֵר,
וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
 לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן

נשמות תועות
אלה נשמות שמסיבות שונות לא עלו אל מישורי הבריאה הגבוהים יותר (גן עדן בלשון הקבלה) ותקועות בכף הקלע.
על פי מסורות שונות ביהדות, במידה ולאדם יש עוונות עליו למרק את נשמתו בגיהינום (שלב חשבון הנפש על הגלגול שהיה), וזאת למשך שנים עשר חודשים, ולאחר מכן זוכה נשמתו למנוחה בגן עדן (עולמות בריאה שונים).
אך לעיתים עוד קודם לכן נמנעת ממנו הכניסה לגיהינום, ונשמתו משוטטת חסרת מנוחה בכל העולם. זהו אינו שלב של תיקון וזיכוך, אלא של דחייה והיעדר מנוחה. שלב זה עלול להמשך שנים ארוכות. הנפשות המשוטטות בעולם עלולות להידבק בסִטְרָא אַחְרָא ולהיטמא. סִטְרָא אַחְרָא הוא ביטוי קבלי המשמש שם כללי לכלל כוחות הטומאה והרוע, בהם עבודה זרה, שטן, מלאך המוות, כשפים, שדים, רוחות, שעירים, נחש הקדמוני, העלאה באוב, שרי אומות העולם, מלך הגויים, סמאל ולילית וקליפות. גם תאוות חומריות נקראות בספרות הקבלה בשם זה. בספרות הקבלה, כף הקלע מתואר כעונש החמור ביותר.
נשמות תועות יכולות לחדור אל הגוף, אל האיברים השונים, אל הראש, ולגרום לבלבול, מחלות נפש, מחלות גופניות, ונזקים שונים.
גם עוברים שהופלו בהפלה יזומה עלולים להסתובב בין העולמות ויש לשחרר אותם ולהתפלל / לטפל לעילוי נשמתם.