הכשרת מטפלי ביואורגונומי הוליסטי

שיעור 1: חקירת דמות המטפל ודמות המטופל

שיעור 2: מערכת יחסים טיפולית מיטיבה

שיעור 3: מסגרת הטיפול

שיעור 4: פגיעות בטיפול

שיעור 5: אתיקה מקצועית

שיעור 6: גביית תשלום

שיעור 7: חזון
שיעור 8: מה יש לרבקה וייס פסיכולוגית קלינית להגיד על אתיקה מקצועית

קורס אתיקה מקצועית – פירוט התכנים – אושרי זיסמן

דמות המטפל

• מיהו המטפל/ת האידיאלים בעיניכם/ן?
• מהן המוטיבציות שלכם/ן להיות מטפלים/ות? למה בחרתם במקצוע הזה?
• פנטזיית הצלה – קיימת מעצם הטיפול, גם במטפל/ת וגם במטופל/ת.
• ביטויים בקליניקה של פנטזיית הצלה של שני הצדדים.
• דרכי התמודדות עם פנטזיית הצלה.
• האם המטפל/ת צריך/ה לדעת הכל?
• האם אני אדם אחר כשאני בתפקיד?
• האם יש מקום בטיפול להביא את עצמי?
• עקרון-על: “אנחנו בני אדם שמטפלים בבני אדם”.

דמות המטופל

• מיהו המטופל האידיאלי בעיניכם/ן? אלו תכונות יש לו? איך הוא מתנהג?
• להיות מודעת לפנטזיה הזו שנמצאת בי, ולהתאים את הציפיות למציאות.
• שאלת אתגר: במי ממש לא הייתם רוצים לטפל? למה?
• ניתוח של סוגי מטופלים שלא היינו רוצים שיגיעו. חשוב להבין למה דווקא זה מרתיע אותנו, ולנסות להתחבר בחמלה לעולמו של מטופל שכזה.
• האם להתמודד ישירות מול מטופל על משהו שמעצבן אותנו או לא?
• מושגים מקצועיים: העברה והעברה נגדית.
• האם אנחנו אמורים להכיל כל מטופל/ת?
• מה אפשר לעשות אם מישהו מעורר בנו רגשות לא נוחים שמפריעים לנו לטפל? מה אנחנו יכולים לעשות? האם לסיים את הטיפול עם מטופל כזה?
• עקרון-על: “שמירה עצמית זה מעל הכל”.

מערכת יחסים טיפולית מיטיבה

• מהי לדעתכם מערכת יחסים טיפולית טובה בין מטפל/ת למטופל/ת? מה צריך לקרות בה כדי שהטיפול יהיה מוצלח?
• מתי מתחילה להיווצר מערכת היחסים בינינו לבין המטופלים שלנו?
• המבנה התקין של מערכת יחסים טיפולית, הוא מבנה א-סימטרי.
  המטופל מגיע במשבר, פגיע, כואב לו, הוא סובל. הוא אמור להיות פתוח לשינויים. הוא זקוק למטפל, לפעמים הוא אמביוולנטי כלפי הטיפול, לא עקבי, לא רגוע.
  המטפל הוא הדמות היציבה בחדר, בעלת הידע המקצועי והניסיון, הוא רגוע, עקבי, משרה ביטחון. הוא מוביל את הטיפול.
• הפער הטיפולי הוא דינמי ומשתנה. אנחנו מתרחקים ומתקרבים למטופלים שלנו. לפי אופי המטפל/ת, לפי מה שמטופלים שונים צריכים מאיתנו, וגם עם אותו מטופל פעם נקרב ופעם נרחיק. הדינמיות היא לפי מה שנכון לשני הצדדים.
• פער מסויים חייב להיות. מטופלים זקוקים לדמות חזקה ורגועה בחדר כדי להשען עליה בזמן משבר. אם אנחנו לגמרי בגובה העיניים – זה לא טיפול. זו חברות. המטפל/ת הם אלו שאחראים להחזיק את הפער הזה.
• שמירה על המטופל – גם מפני עצמו, גם מפני הרגשות שלנו. לוודא שהטיפול מותאם בקצב, לא מציף ומערער. לזכור שיש לנו הרבה כוח כמטפלים בחדר, והמטופלים נמצאים שם בעמדה של חוסר ודאות וחוסר שליטה, ולפעמים קשה להיות בעמדה הזו שלהם לאורך זמן.
• אמפטיה – “היכולת לחוש את הזולת, מבלי לוותר על העצמי”.
• יש כלים רבים להבעת אמפטיה. שוחחנו על: חווית נראות, שיקוף, נרמול, קבלה וקירבה.
• מהם גבולות האמפטיה?
• האם לגיטימי לבכות ממשהו שמטופל מספר לנו? איך זה מתפרש מהצד השני?
• האם לגיטימי להיעלב ממטופל? מה עושים אם זה קורה?

גבולות

• משחק בירור עמדות.
• למה חשוב להציב גבולות בתוך טיפול?
• גבולות נותנים מסגרת לטיפול. חוויה של החזקה וביטחון, שבתוכם מטופל יכול להיות פגיע.
• לעולם זה תפקיד המטפל לשים גבולות.
• דוגמאות לגבולות ששומרים על המטפל/ת, וגבולות ששומרים על המטופל/ת.
• דוגמאות להפרת גבולות בקליניקה.
• הצבת גבולות בצורה אפקטיבית.
• מונח מקצועי: “סטינג” (Setting).
• למה אנשים פורצים גבולות?
• סימולציות בנושא גבולות.
• האם מטופל יכול להתקשר אלי בכל שעה? איך כדאי להגדיר דרכי תקשורת?
• האם לחבק את המטופלים/ות שלי?
• מה קורה כשמטופל/ת מאחר/ת? איך להתייחס? מה לעשות?
• מה עושים עם מטופל שמתחיל לדבר על משהו חשוב ממש בסוף הטיפול?
• איך מתמודדים עם מטופלים ששואלים שאלות אישיות מדי?
• כשיש הפרת גבולות – לנסות להבין מה הצורך מאחוריה?
• זה בסדר גם שמטופל יישאר מתוסכל. לא חייבים להענות לכל בקשה.
• הצבת גבולות מביאה פעמים רבות לפריצה בטיפול. למה זה קורה?
• מהם הגבולות האדומים שלכם, שאם הם נחצו – תפסיקו את הטיפול?
• (חזרה למשחק בירור עמדות, והסבר על המצבים שהוצגו בו).

רגשות שעולים בטיפול

• איזה רגשות מטופלים מעוררים בנו?
• אנחנו צריכים להיות בעבודה פנימית מתמדת ובקשר עם עצמנו, כדי להבין מה אנחנו מרגישים בזמן אמת מול מטופל.
• האם חשוב שנשקף למטופל את הרגש שמתעורר בנו במפגש איתו?
• הרגשות שעולים בנו בטיפול הם כלי אבחנתי! חשוב מאוד לשים לב אליהם. אנחנו יכולים להבין הרבה מאוד על החיים של המטופלים כשאנחנו מתבוננות ברגשות שעולים בנו במהלך הטיפול.
• מה קורה אם מטופלת מספרת לי משהו שקשה לשמוע? משהו שמזעזע אותי? איך להגיב?
• רואים עלינו את התגובות שלנו – ומטופלים מושפעים מהן! לפעמים אנחנו האדם היחידי בעולם שהם סיפרו לנו את הסוד שלהם, ולפי הפידבק שלנו הם יפעלו לשארית חייהם.
• תמיד להיות מוכנים לאפשרות שמטופל יספר משהו נורא – כי אנחנו צריכים שהתגובות שלנו יהיו מווסתות. הן לא יכולות לצאת בספונטניות, בשיא עוצמת הרגש.
• התמודדות עם גילוי של סודות וטראומות בקליניקה:

1. להביע אמפתיה.
2. לבקש רשות – “אני יכולה לשאול אותך?…”. “תשתפי רק במה שנוח לך לשתף”.
3. להתעניין! לשאול שאלות מאפשרות, ולקבל את ה”לא” אם לא רוצה לספר.
4. לעצור! לשמור עליהם מחשיפת יתר! הביעו הערכה על השיתוף והאמון שלהם.

• להיות בקשר עם עצמנו בזמן שהטראומה מסופרת בחדר. זה נוגע גם בנו, ויכול לעורר גם בנו חוסר נוחות וחרדה.
• התגובה צריכה להיות בשליטה, מווסתת. זה לא הופך אותה לפחות אמיתית, רק לפחות דרמטית. נסו לשמור על CENTER רגשי יציב. זה קשור ליכולת הכלה לצד יכולת הפרדה. אני אמפטית למטופל, אני קשובה לו, אני מביעה צער על מה שהוא סבל. אבל אני לא נסחפת לדרמה הרגשית.
• נקודה חשובה: אם בחיים האישיים שלכם אתם בתקופה סוערת, ובחוסר יציבות רגשית – אל תטפלו באנשים, עד שאתם מטפלים בעצמכם, וחוזרים לאיזון הרגשי שלכם.

תחילת הקשר הטיפולי

• מהו “חוזה טיפולי”?
• מהן המטרות של שיחת הטלפון הראשונה עם מתעניינים בטיפול? מה צריך להאמר בה?
• חשוב להקדיש זמן לשיחה הזו, וכדאי לרשום את הדברים שנאמרים ומסוכמים בה.
• בשיחת הטלפון הראשונה ובהודעת וואטסאפ ששולחים אחריה אנחנו בעצם בונים את הסטינג. נסו לתת שם כמה שיותר פרטים טכניים, וליצור בהירות לגבי כל ההתנהלות ביניכם. זה יחסוך אי הבנות בעתיד.
• מהם הקריטריונים שלכם לקבל מטופל לטיפול? את מי תקבלו ואת מי לא?
• מה צריך להאמר בתחילת הפגישה הראשונה? מה כדאי שיאמר בסופה?

סיום הקשר הטיפולי

• נושא הפרידה הוא חשוב, ויכול להקרין על אל הקשר הטיפולי שהיה.
• איך אתם נפרדים מאנשים? כל פרידה מתכתבת עם פרידות קודמות.
• מהי פנטזיית הפרידה האולטימטיבית שלכם? מה קורה בפועל?
• מתי נחליט שהטיפול הסתיים?
• איך מסיימים קשר בפרידה יזומה כשהכל טוב, והגיע הזמן שמטופל יעמוד על רגליו לבד?
• איך מסיימים קשר בפרידה יזומה כשהטיפול לא הצליח לעזור?
• מה עושים אם טיפול שהיה טוב מסתיים ברע? כדאי ללכת ולעבד את המשבר בהדרכה מקצועית, ולהבין מה היינו רוצים שיקרה, ואיך לתווך את זה למטופל.
• קבלו את עצמכם כמטפלים שלא יכולים לעזור לכולם, ואל תתערערו אם זה קורה. חיזרו אל “פנטזיית ההצלה”, ועשו עבודה רגשית עליה. כשפנטזיה מתרסקת זה כואב. אבל זה בסדר גמור ואפילו מקצועי, לסיים קשר טיפולי שאתם רואים שאין לו תוצאות. היו כנים עם המטופל, וסיימו את הקשר בתחושה של שותפות.
• פרספקטיבה: אתם הולכים להיות מטפלים במשך שנים ארוכות. הרבה מטופלים יבואו וילכו, מכולם אנחנו לומדים, ולרובם נצליח לעזור. אם עשינו תהליך טוב ונפרדנו בטוב – מצוין. ואם לא הצלחנו לעזור – לפחות נשתדל להפרד בטוב, ולא ברע. ככל שנהיה בקשר עם החלקים בנו שקשה להם עם הפרידה והאכזבה – הביטחון שלנו יתערער פחות, ויהיה לנו יותר קל להמשיך ולטפל.

התאהבות ומיניות בחדר הטיפולים

מצד המטפל/ת:

• מה קורה אם מטפל/ת מוצאים את עצמם מתאהב/ת במטופל/ת?
• מה כל כך נורא בלפתח מערכת יחסים עם מטופלים?
• הנזק הנפשי שנגרם מהפרת האמון.
• זו עבירה פלילית, ניצול יחסי מרות.
• תקופת צינון.
• מה עושים אם מרגישים משיכה או התאהבות במטופל/ת?
• בשום אופן לא מפלרטטים, מקיימים יחסי מין או נכנסים לרומן עם מטופלים/ות שלנו. אלו אנשים שבאו לבקש את עזרתנו. הם לא תמיד יכולים לסרב להצעות שלנו, בגלל פערי הכוחות. זה אסור, פוצע ולא חוקי.
• לכו להדרכה מקצועית או לטיפול, עבדו את הרגשות שלכם. לפעמים אפשר לעבד אותם ולעבור הלאה, וניתן להמשיך בטיפול. אם לא הצלחתם – סיימו את הטיפול לפני שיהיה נזק, מבלי להסביר את הסיבה למטופל.

מצד המטופל/ת:

• מונח מקצועי: “בלבול השפות” (שנדור פרנצי, 1933). “שפת הרוך” של הילד פוגשת את “שפת התשוקה” של המבוגר.
• זו התאהבות כמעט “לא אישית”. הם לא מכירים אתכם. הם מתאהבים בפרסונה המקצועית שלכם. ולכן מערכות היחסים האלו גם לא שורדות לאורך זמן, כי הפנטזיה מתרסקת.
• לפעמים התאהבות או פלרטוט של מטופל/ת מגיעים מתוך הפתולוגיה שלהם. לפעמים זו ממש פתיינות מפורשת. אל תנצלו את הפתולוגיה של המטופלים הללו!
• מה עושים? הבהירו שדבר לא יכול לקרות ביניכם, שאינו קשר טיפולי.
• לפעמים מטופלים יקבלו את ה”לא” שלכם, ויצליחו לעבור הלאה, והטיפול ימשיך.
• לפעמים הם לא יוכלו. במקרה זה מומלץ לסיים את הטיפול.

פגיעות בתוך טיפול

פגיעות מיניות בתוך טיפול:

• מחקר.
• מה מאפשר פגיעה בתוך סיטואציה טיפולית?
• המטפל/ת הפוגע/ת לא חושבים שהם פוגעים!
• קוד לבוש.
• יצירת מרחב מוגן בטיפול.
• היו מקצועיים בכל אינטרקציה עם המטופל!

פגיעות שאינן מיניות בתוך טיפול:

• בודי שיימינג (ביוש גוף).
• פאט שיימינג (שמנופוביה רפואית).
• ביטול של המטופל.
• ביוש על מגדר, ביוש על משיכה מינית.
• גזענות.
• שיח וכחני ומחנך.

טראומטיזציה משנית ושמירה עצמית של המטפל/ת:

• טראומטיזציה משנית וטראומה עקיפה.
• סימנים מחשידים לקיומה של טראומה משנית אצל מטפלים.
• מה לעשות?
• איך לשמור על עצמי?

אתיקה, חובת סודיות רפואית, חובת דיווח:

• מהי אתיקה?
• משחק בירור עמדות.
• מהי חובת שמירה על חסיון רפואי?
• מהי חובת דיווח.
• חזרה למשחק בירור עמדות.
• סימולציות.
• איך לסייע במצבים של: אלימות במשפחה, פגיעה מינית, אובדנות.

הסכמה ושקיפות בטיפול:

• היתרונות המשמעותיים של הסברה ושקיפות.
• היו מיומנים במתן הסבר פשוט ומובן.
• עודף מידע עלול להזיק.
• לא להאשים אנשים במחלתם!
• טיפ ליצירת הסברה טובה.

כסף:

כסף בתוך יחסי מטפל-מטופל:

• למה לא נוח לנו לדבר על כסף?
• תרגיל בירור עמדות אישי לגבי כסף.
• מה אנחנו בעצם מוכרים?
• תפקידים של כסף בתוך הקשר הטיפולי.
• כל אחד מגיע למפגש עם מטען תרבותי – חברתי – רגשי על כסף. גם המטפל וגם המטופל! רואים עלינו! רתיעה מכסף, אי נוחות מקבלת תשלום, over פוקוס על כסף וכד’. המטרה: כמו כל תגובה של מטפל למשהו שקורה בחדר – להוציא תגובה מווסתת.
• מחשבות והתנהגויות של מטפלים סביב כסף.
• התנהגויות של מטופלים סביב כסף.
• דינמיקה על כסף שמשתנה תוך כדי טיפול.
• טיפולים פרו-בונו.
• Quiz.
• אנחנו צריכים לעשות “קפיצת גדילה”. אם אני רוצה להיות עצמאי/ת – אני צריך/ה להיות מסוגל/ת לדבר על כסף בצורה נינוחה. זה לא תחביב – אני רוצה להתפרנס מזה.
• אם יש לכם מחשבות או אמונות מגבילות סביב כסף – הקדישו זמן לעבודה פנימית עליהן.

פרקטיקה:

• איך מתמחרים טיפול?
• תת-תמחור.
• איך לתת הנחה?
• איך להעלות מחיר?
• התמודדות עם מטופל שדורש את כספו בחזרה.
• קווים מנחים למי שבוחר/ת למכור סדרת טיפולים.