טיפול ביואורגונומי הוליסטי באנורקסיה – ד”ר דפנה וילוז’ני

מבוא קליני (מבוסס על ידע אינטרנטי ספרות מקצועית).

עולם האוכל הוא בראש ובראשונה הבסיס הקיומי, אך הוא גם יחסי גומלין עדינים בין צורכי הגוף וצורכי הנפש.

לאוכל, להתעסקות בו, להימצאות בדיאטות, ואפילו לעצם הרזון/ההשמנה יש לעתים תפקידים רגשיים הטבועים עמוק באדם, עד כי הוא מתקשה להתנתק מתמיכתם ומתקשה לחיות בלעדיהם.

האוכל (רעב ושובע) משקף: היסטוריה של הנפש, געגועים, תשתיות פסיכולוגיות, יחסים בינאישיים, יצרים חבויים,

האוכל הוא מראה לחום, לאהבה וביטחון מחד, ולפחד, איום, חולשה וחסכים מאידך.

האוכל מגלם דואליות פנימית של: אמון מול שליטה /  מניעה מול אפשור  / קבלה מול דחייה.

הדיאלוג המורכב עם האוכל נעוץ בצורך בהזנה פיזית ורגשית – שיכול להתחיל בהפריה, בהריון, בלידה, בגדילה ויכול אפילו להסתיים עם המוות.

בנוסף דפוסי החשיבה של האכילה מכתיבים ויוצרים שפה בה חושבים ועל פיה מתנהגים:

באופן רגיל האכילה אמורה להיות הטבעית והמשוחררת המכילה דברים בסיסיים הקיימים בהם: הנאה, עונג, הקשבה לגוף, ובעיקר חופש בחירה.

במקרה של אנורקסיה תפסו את המקום דפוסי אכילה מעוותים המורים מה לאכול, כמה, מתי, איך, ומה להרגיש לפני האוכל ואחריו. כלומר מה שאמור להיות מנגנון טבעי-הישרדותי, שתחושות רעב ושובע מנהלות אותו, הפך עם השנים לעיסוק מיסטי.

תסמינים המשפיעים על התחלת האכילה ועל סיומה אצל האדם הבריא: 

תסמינים המאותתים להתחיל לאכול: תחושת רעב: 

א. תסמינים פנימיים – תחשה פנימית של חסך תאווה 

 ב. תסמינים חיצוניים: זמן ארוחות קבוע וזמינות האוכל 

תסמינים המאותתים להפסיק לאכול: תחושת שובע 

• חוקים המורים כמה מזון ראוי לאכול או מותר לאכול.
• תחושת נינוחות ושביעות רצון המורה לנו שאיננו זקוקים לעוד.

תסמינים להימנעות מאוכל (אנורקסיה)

א.            העדפה אישית לחוש רעב או ריקנות חוסר נכונות לחוש מלא 

ב.            מחשבות/רגשות על אוכל ומשקל

ג.             ריקנות חוסר נכונות לחוש מלא    

תחושות פנימיות: מחשבות/רגשות על אוכל ומשקל

א. מרגיש שמן/רע

ב. פחד מעליית משקל

ג. צורך לחוש בשליטה

ד. חוקים על מאכלים אסורים

תחושות חיצוניות: תזכורות הנוגעות למשקל/צורת גוף

א. הערות חברתיות

ב. בגדים צפופים

ג. השוואת העצמי לאחר

ד. מודל היופי במדיה

המשך קריאה והנחיות טיפול בטופס המצורף