לקראת הניתוח 05.01.2020

כל כך שמחה ביום זה!
אני במקום הכי "גרוע בחיי",
המקום שהכי הכי פחדתי ממנו – סרטן, ניתוח, איבוד שליטה, אין לי מטרות, אין לי יעדים.
יש לי אותי, יש בליבי כל כך הרבה אהבה לאנשים שסובבים אותי ולמשפחה.
אני מבינה בכל תא ותא בגוף עד כמה המקום שאתה הכי מפחד ממנו כל חייך, הוא המקום הכי מאושר שיש לך באותו רגע (כי "הרע" כבר קרה, אז אין את הפחד שזה יקרה…)

קמתי הבוקר בחיוך ענק,
בתובנה שאין לי שליטה על מה שהולך לקרות ויחד עם זאת כל מה שקורה וכל מה שיקרה,
כל כך מדוייק ונכון.
לא יודעת אם אפשר בכלל להסביר את זה, אך התאים בגוף שלי מרגישים את זה.

"צנח" בוואטסאפ "המזון לנשמה" הזה – שאין מדוייק יותר ממנו ליום זה:

על כמה דברים נלחמנו בחיים,
על כמה דברים חשבנו שיש לנו בעלות.
כמה דברים קיבלנו בחיים,
וכמה דברים לא הגיעו אלינו.
אילו היינו מבינים שאין לנו שליטה בהכול,
המציאות שלנו הייתה קלה הרבה יותר.
אבל זה לא מספיק, כי מה שצריך להבין,
זה שהכול מנוהל בצורה מושלמת ומדוייקת עבורנו
במסע החיים שלנו הכול כבר קרה,
הכול כבר נכתב בשמיים
והכל מדוייק עבור כל נשמה ונשמה,
ומימלא מה ששלי יהיה שלי
ויגיע עד אלי בדיוק מופתי
ומה שלא שלי פשוט לא יגיע.

אז היום הבנתי שמה שנותר לי זה לבקש עבור עצמי
זה רק את מה שמדוייק לי.
את מה שיביא אותי למקום טוב יותר
ושהדרך לשם תהיה קלה ונעימה.
ואני מרשה לעצמי לבקש מהבורא שמה שצריך להגיע
יגיע בטוב וללא ייסורים ושיהיה לטובתי העליונה.

(קסלסי ברלוט)

דילוג לתוכן