יש לי סרטן בשד

יש לך סרטן בשד (סרטן צינורות החלב שד שמאל – איך לא…) כך בישרה לי הרופאה אחרי שעשיתי ביופסיה על גוש שאני עקבתי אחריו, ואני ביקשתי את הביופסיה – למרות שהוא נראה מאד תמים… "אני מתה" – לא מפחד, כן – מהמקום שאני צריכה לעצור, לא לתכנן את הפרויקט הבא, לא להיות בעשייה, לא להיות בנתינה. "אני מתה" מפחד להיות בידיים של הרופאים, להילחם בפחדים שלי אל מול ההפחדות של הרופאים. הדילמה הגדולה שבין טיפול בתזונה, פטריות, שמנים לבין מה שהרפואה הקונבנציונלית יודעת להציע. תכננתי להקדיש את חודש נובמבר למסע אישי פנימה כדי להביא לביואורגונומי עוד תובנות ויכולות שעדיין לא התגלו. לאדם יש תכניות ובורא עולם צוחק, לא עצרתי להתבונן פנימה, ביטלתי את התכניות שהיו לי לחודש נובמבר וביום שביטלתי – התפנה מקום וזמן למסע אישי לחקר הנוגה שבי. לא כפי שדמיינתי, אך בהחלט מסע אישי. אז אם אתם רוצים לעזור לי – אני לא חושבת שהעזרה תהיה ב"לקחת את הסרטן ממני", העזרה הגדולה ביותר היא לפתוח את שערי שמים בפני שאקבל את התובנה את מה שאני צריכה ללמוד מהשיעור הזה – במהירות ובקלות כי אין לי סבלנות לתהליכים ארוכים… מחבקת אתכם חזק! אוהבת אתכם והיו איתנים ושמחים כי הכול לטובה – גם אם כרגע זה נראה כמו, "עזבו את השטויות האלה, ותנו לי לרדת מרכבת ההרים הזו…" חזרה לפעילות בע"ה אחרי הניתוח והטיפולים הנלווים. נוגה 💜
דילוג לתוכן