תפריט

יום השנה ה-4 – נעה גזית ז"ל

נעהל'ה נושקה, נושקית אהובה!

יום השנה שלך, תאריך שנוסף ללוח השנה, מחייב חשבון נפש,

שהערך המוסף שלו הוא כאב.

כל השנה אני מנשקת אותך, מחבקת אותך, מודה לך על כל המתנות שנתת לחיינו,

ומברכת על השנים שהיינו ביחד ולא על החסר.

כל השנה את בליבי, מרגישה אותך עוטפת אותי, שמחה עם היותך משוחררת מהגוף הפיסי אליו נולדת.

יום השנה, העלייה לקבר, מחזיר אותי למציאות הפיסית. אל הגוף הפיסי, אל המציאות החסרה.

ביום השנה שלך, כמידי שנה, אמא קונה ניצניות פורחות, מחדשת את הפרחים שמסביב לקבר,

ואבא שותל, ואנו משוחחים על המשימות שלפנינו, על איך הקבר נראה ומוצאים עצמנו שוב בעמדה של הורים הדואגים לילד, דואגים שיהיה מסודר ונקי, דואגים שיהיה לך נעים בחברת הפרחים.

פתאום אנו הופכים להורים של קבר… וזה מוזר… וזה מעלה זכרונות של הורים של ילד… וכאב.

נושקית,

התנדבת לרדת לעולם בגוף מוגבל ובנפש חופשיה ואדירה,

היינו חייבים להתאים את כל המשפחה לצרכים המיוחדים שלך

וזה חייב אותנו להתעלות על הרבה מגבלות בחיי היום יום ולצלוח אותם!

לימדת אותנו כל כך הרבה דברים הקשורים להתעלות הרוח על הגוף,

לימדת אותנו מה זו אהבה שהיא מעבר לכל הוויה פיסית.

כל כך הרבה תובנות ירדו לעולם בזכותך!

כמה סימלי, שביום שקברו אותך לפני 4 שנים,

אנו טסים לפיליפינים ומצטרפים לרות לטיול משותף.

 

כשאת טסת עם רקל לפיליפינים בשנת 2001,

למדנו על בשרנו מה ההבדל בין אומץ לחוסר אחריות.

עצם זה שחזרת בשלום מחודשיים שהייה בפיליפינים הפך אותנו להורים אמיצים,

אך לו חס וחלילה היה קורה לך משהו, היינו מתייסרים על חוסר האחריות שבנו.

 

נושקית אהובה, אנו מודים על היש ועל האין,

מודים לך על היותך במימד אחר משלנו עכשיו,

על שאת עוטפת אותנו עכשיו בהמון אהבה,

על היותך נוכחת בחיינו גם ללא הגוף הפיסי.

שמרי עלינו מלמעלה יש ביננו הזקוקים לחיזוקים

אוהבת אותך מאד אמא.

3 מחשבות על “יום השנה ה-4 – נעה גזית ז"ל

  1. נוגה יקרה,
    קראתי את דברייך לנועה. כל הגוף שלי הצטמרר מהתרגשות והערכה.
    כמה עוצמה יכולה להיות בכאב וכמה שמחה יכולה להיות בעצב!
    את מהווה חלק מהמורים שלי, המלמדים אותי את מהות החיים ומשמעותם!
    תודה רבה לך ולמשפחתך המקסימה!

כתוב/כתבי תגובה

דילוג לתוכן