מאיפה להתחיל?…

יום רביעי 15.7.09,
אני אוספת את המתקשרת מניה, בדרך אוספת את יעל ברוך שהקשר איתה והסיפורים על נפלאות הרב,
גרמו לי לרצות להגיע אליו ומי יודע, אולי הוא יוכל לעזור לנעה במשהו.
כל חיי פחדתי להגיע ל”מכשפים” שכאלה שיבשרו לי על מועד מותה הקרב. נמנעתי מלהגיע למגידי עתידות, פחדתי ממישהו שיגיד לי משהו וירסק אותי לחלקים. רציתי למצוא עוד נתיב להציל את חייה של נעה.

למה באת הוא שאל?
“בגלל שיש לי ילדה נכה והייתי רוצה לראות אם יש עוד דרך שאני יכולה לעזור לה”.
כשסיימתי לספר לו על חיי ועל חיי נעה, הוא הראה לי על פתקית שכתב את התשובות עוד קודם לדברי.
(לא צריכה את הטריקים האלה…), בנוסף הוא דיבר על כך שהוא לא רואה את נעה חייה מעל גיל 33
(היא נפטרה בגיל 30), הוא לא נתן תקווה לחיים ארוכים ואיכותיים עבורה, אוייי איך ממשיכים הלאה
עם ידיעה כזו?

מניה נכנסה אחרי,
בסיום הלכנו מניה יעל ואני לקנח את החוויה שעברנו ולעבד אותה במסעדה. תוך כדי שיחה, מניה אומרת
לי, “אני רואה אותך כותבת ספר, ומעצימה את המשפחות שנולד להם ילד מיוחד, הבשורה שלך בספר
היא שהילד לא גורם למשפחה להרגיש קורבן של הגורל, אלא להיפך, המקום שאתם לקחתם אותו הוא העצמה למשפחות עם ילדים מיוחדים, אני אפילו יכולה לראות את השם של הספר “גשר לאהבה” ואת התרומה של הספר לאנשים שיקראו אותו”.

כן, אני אומרת לה, “החלום שלי הוא לכתוב ספר, לגעת באנשים, להביא להם בשורה שתקל עליהם את חיי היום יום.
מתחילת המסע הרוחני שלי להצלה של נעה, תיעדתי את כל מה שעשינו איתה, איפשהו ברקע, חשבתי שיום
יבוא ואספר את סיפור חייה. חשבתי שאמצא את תרופת הפלא, ‘פרח לב הזהב’, שבאמצעותה היא תחלים,
ואוכל לספר לעולם שיש דרכים אחרות חוץ מהרפואה הקונבנציונלית שניתן בעזרתן להבריא אנשים”.

חשבתי שהתפקיד שלי הוא באמצעות נעה “לפתוח אנשים אל האור”, להראות שהמציאות היא לא בהכרח מה שאנו רואים בעיניים, למציאות יש מרכיב אחר שלא ניתן לראותו באמצעות העיניים שלנו אך ניתן לשנות את המציאות באמצעות שינוי “המרכיב הסודי הזה” (האנרגיה) ולפגוש בניסים אליהם אני נחשפת.