שיח מעפעפים הקול הפנימי בהתאם לסדר ההריון במשפחה – נוגי גזית 16.2.26
השבת הסדר המשפחתי – הקלטת השיח
הליך טיפולי מקוצר בהשבת הסדר המשפחתי:
- כאב שבאהבה:
- א. בין האח שלא נולד לבין האחים שישנם.
- ב. בין האחים שיש ביניהם מתח
- ג. בין הילדים להורים
- ד. בין העוברים המתים לרחם של אמא
- הנדסת מחשבות על המחשבה שעפעפה בקובץ הקול הפנימי
- פחדים:
- א. פחד להיות במקום הנכון בסדר המשפחתי.
- ב. פחד מסדר משפחתי
- ג. נוריד מהספרייה הקוסמית את הפחדים הקשורים לשדה החי של המשפחה
- קודים:
- א. קוד נוגד אשמה
- ב. קוד הרמוניה משפחתית
- ג. קוד סדר משפחתי הולם
- ד. קוד קבלת המשפחה כשדה חי
- ה. קוד קבלת העוברים המתים והאנשים המורחקים למשפחה
- ו. קוד קונסטלציה משפחתית
- ז. קוד משפטי ריפוי של הקונסטלציה (פירוט בהמשך)
- סליחה ושליחה לעובר שמת
- מדיטציה מתוך קונסטלציה משפחתי להשבת הסדר המשפחתי,
לדמיין בנפרד את אבא, ואחר כך את אימא.
לדמיין שההורה שלך אומר לך: “אני ההורה שלך, אני נתתי לך חיים, זה התפקיד שלי להיות אחראי ולדאוג לך. קח ממני את כל מה שמתאים לך ותשאיר לי את מה ששייך לי”… אני אוהב אותך בדיוק כמו שאת/ה ואני אוהב את אימא/ אבא שלך בדיוק כמו שהיא/ שהוא…. אני נהנה ממך כמו שאת/ה,
אני מרגיש אושר כיוון שאת/ה בדיוק כמו שאת/ה, אני אני מקבל אותך בדיוק כמו שאת/ה” …
ילד יגיד בהתכוננות להורה בנפרד: “את/ה האמא/האבא שלי, את/ה נתת לי חיים,
אני לוקח/ת ממך מה שמתאים לי ומשאיר/ה לך את מה ששייך לך”.
לדמיין את אימא ואבא אומרים אחד לשני [אבא אומר לאמא ואח”כ אמא אומרת לאבא]:
“אני אוהב/ת אותך כפי שאת/ה”… “את/ה מתאים/ה לי בדיוק כמו שאת/ה”…
כמו שהיית/ה כשנפגשנו התאמת/ה לי ואני התאמתי לך…אנחנו מחוברים…
- משפטי מרפא בקונסטלציה הם לא “טקסט לקריאה”, אלא התערבות מדויקת בזמן מאוד מסוים בשדה, שנשענת על מה שכבר הופיע בגוף, בתנועה ובמבט.
- א. מתי בכלל להציע משפט מרפא
אחרי תחושה או דינמיקה בשדה (הצפה, קיפאון, ניתוק, כעס, מבט קפוא, רצון לברוח). המשפט בא אחרי ההקשבה, לא במקומה.
כשיש צורך לייצב היררכיה, שייכות או לקיחת אחריות (למשל הורה–ילד, ראשון–שני, מודר–משויך).
- ב. איך לבחור את המשפט המתאים
קודם מזהים: האם כאן חסרה שייכות, היררכיה או לקיחת אחריות – או שיש בלבול ביניהם. המשפטים להלן כבר מחולקים לפי צירים אלה (הורים, ילדים, שייכות, קורבן–תוקף, עצמי).
מעפעפים: “למי המשפט הזה שייך?” – מי צריך להגיד למי. לעתים אותו משפט נשמע אחרת לגמרי אם האמא אומרת לילד, לעומת הילד לאמא.
בוחרים ניסוח קצר, פשוט, בלי הסברים, משפט אחד–שניים, לא נאום.
דוגמה: אם בן מייצג את אמא שלו ותופס מקום גדול מדי, נציע:
“אני הקטן/ה ואתם הגדולים, אתם נותנים ואני לוקח/ת במידה האפשרית עכשיו.”
- ג. שימוש במשפטים לאוטיזם
לרוב נעבוד קודם עם ההורים והשדה סביב הילד, ורק אחר כך עם הילד, כדי שהילד לא יישא עוד אחריות.
להורה אפשר לתת את המשפט: “אנחנו מחזירים אלינו את הכאבים והסודות של הדורות הקודמים, כדי שתוכל להיות יותר חופשי להיות ילד.”
למי שמייצג את הילד: “אני ילד/ה, לא מושיע/ת, אני מחזיר/ה לכם את מה שניסיתי לפתור עבורכם.” –
אם יש תחושה שהילד מזדהה עם איש קצה במשפחתו שהיה מודר/ת, אפשר לתת לדמות המודרת קודם את משפטי השייכות, ורק אחרי שהמערכת נותנת לה מקום – לראות איך הילד המיוצג מרגיש.
לפעמים המשפט הכי מרפא הוא זה שלא תכנַנּו אותו מראש, אלא זה שצף בך אחרי שהיית לגמרי בנוכחות עם המערכת.
עפעפו על משפטי המרפא הבאים, אמרו אותם והכניסו אותם לדמות המטופלת בספירלה נגד כיוון השעון, מהקודקוד אל כפות הרגליים.
משפטי מרפא כלליים בקונסטלציה
אני והורי
- א. אני הקטן/ה ואתם הגדולים, אתם נותנים ואני לוקח/ת במידה האפשרית עכשיו.
- ב. אני לוקח/ת מכם את החיים, עם המחיר שהוא עלה לכם, ואומר/ת לכם תודה.
- ג. מה ששייך לכם – אני משאיר/ה אצלכם, באהבה, את שלי אני נושא/ת בעצמי.
- ד. אני ילד/ה, ואתם ההורים, מה שביניכם הוא שלכם, ואני משוחרר/ת להיות רק ילד/ה.
- ה. אני רואה את הגורל שלכם ומכבד/ת אותו, גם אם איני מבין/ה אותו.
אני והילדים שלי
- ו. אני הגדול/ה ואת/ה הקטן/ה, האחריות היא עליי, ואת/ה רשאי/ת להיות ילד/ה.
- ז. מה שלא קיבלתי מההורים שלי, אשתדל להשלים ממקורות אחרים ולא לדרוש ממך.
- ח. אני מחזיר/ה אליי את מה שהעמסתי עליך, זה שלי לשאת, לא שלך.
- ט. אני בוחר/ת לראות אותך כפי שאת/ה, לא דרך הפצעים שלי.
שייכות במשפחה (אחים, נפטרים, מודרים)
- י. לכל אחד במשפחה שלנו יש מקום, גם למי שאיננו כאן עוד.
- יא. את/ה שייך/ת, בדיוק כמו כולם, ואני נותן/ת לך מקום בלב שלי.
- יב. אני מכבד/ת את מי שהיה כאן לפניי – אתם הראשונים, ואני בא/ה אחריכם.
- יג. הכאב שהיה שלך – אני משאיר/ה איתך, מה שאפשר, אני לוקח/ת ככוח לחיים.
קורבן–תוקף / פגיעה
- יד. מה שעשית הוא שלך לשאת, אני משאיר/ה את המעשה אצלך וחוזר/ת אל החיים שלי.
- טו. אני רואה את מה שקרה ומפסיק/ה להעמיד פנים שזה לא קרה. מעכשיו אני בוחר/ת בחיים שלי.
- טז. את הכעס והנקמה אני משאיר/ה מאחור, אני לוקח/ת איתי רק את החוכמה והכוח שעלו מהכאב.
אני עם עצמי
- יז. אני לוקח/ת אחריות על החלק שלי, ומשאיר/ה לכל אחד את החלק שלו.
- יח. אני תופס/ת את מקומי במערכת – לא גבוה/ה מדי ולא נמוך/ה מדי, בדיוק במקום שלי.
- יט. אני נותן/ת למה שהיה מקום בלב, ומאפשר/ת לעצמי לנוע צעד אחד קדימה בחיים.
- כ. אני בוחר/ת להמשיך את החיים עם יותר כבוד לעצמי, למשפחה שלי ולגורל שקיבלתי.
משפטי מרפא לאוטיזם (לילד, להורים ולשדה)
מההורים אל הילד על הרצף
- כא. אתה שייך לנו בדיוק כמו שאתה, לא צריך להשתנות כדי שיהיה לך מקום אצלנו.
- כב. אנחנו רואים כמה אתה רגיש, ואנחנו לומדים לכבד את הדרך המיוחדת שלך להיות בקשר.
- כג. מה שלא נאמר או לא נצעק בעבר במשפחה – איננו דורשים ממך לשאת או לבטא עבורנו.
- כד. אנחנו מחזירים אלינו את הכאבים והסודות של הדורות הקודמים, כדי שתוכל להיות יותר חופשי להיות ילד.
- כה. אתה לא צריך להגן עלינו בשתיקה שלך, אנחנו המבוגרים ונישא את מה ששייך לנו.
מהילד (המיוצג) אל ההורים / אל המערכת
- כו. אני מרגיש/ה הרבה יותר ממה שאני יכול/ה להגיד, וגם כשאני בשקט – אני כאן.
- כז. לפעמים השתיקה שלי שומרת עליי ועליכם, כשתהיה אפשרות בטוחה יותר, אולי מילה אחת תוכל לצאת.
- כח. אם אני נושא/ת כאב של מישהו שנשכח במשפחה – אני מבקש/ת שתראו גם אותו, כדי שאוכל להיות יותר אני.
- כט. אני ילד/ה, לא מושיע/ת, אני מחזיר/ה לכם את מה שניסיתי לפתור עבורכם.
אל דמויות מודרות/נשכחות שייתכן שהילד מזדהה איתן
- ל. גם לך יש מקום במשפחה הזאת, אף אחד לא יישכח יותר.
- לא. אנחנו רואים עכשיו את מה שקרה, ומכבדים את הגורל שלך.
- לב. מה שהיה שלך – נשאר אצלך, באהבה, אנחנו לוקחים מאתך רק את הכוח לחיות.
ציטוטים של ברט הלינגר על ריפוי :
- א. ״השלום מתחיל במקום שבו כל אחד מאיתנו יכול להיות כמו שהוא.״
- ב. ״אהבה בתוך המשפחה יכולה גם ליצור מחלה וגם להשיב בריאות.״
- ג. ״כל ילד פועל מתוך אהבה. גם כשהוא מפריע – הוא פועל מתוך אהבה, רק צריך למצוא את המקום שבו האהבה נמצאת.״
- ד. ״זה לא המשפחה שיוצרת את המחלה, אלא עומק הקשרים והצורך בפיצוי.״
- ה. ״פיוס עם הגורל שלנו הוא הבחירה שלנו בגורל.״
- ו. ״כשאנחנו נותנים מקום של כבוד למתים, אפשר לראות את ההשפעה החיובית שיש לזה על המשפחה.״
- ז. ״עבודה בקונסטלציה איננה רק טיפול, זו עבודת פיוס. במובן הזה, אנחנו מסייעים לנשמות.״
- ח. ״כאשר האמת עולה לפני השטח, אי אפשר עוד להתחמק ממנה. גם מי שמנסה להימנע – כבר לא כל כך תמים.״
