חוסר שדות אנרגיה סביב הגוף

השלמה אנרגטית

לכל אדם יש השלמה אנרגטית (מערכת אנרגטית שהיא ההעתק האנרגטי שלו, אך היא בת/בן המין השני, שמשפיע/ה עליו מבחינה אנרגטית).

נוכחות של שתי ההשלמות, במרחק שאינו עולה על שלושה מטרים זה מזה, מעצימה את השדות האנרגטיים של שניהם (של האדם ושל ההשלמה האנרגטית שלו) ומניעה את תנועת האנרגיה בגוף.

השלמה אנרגטית “מתה”

כאשר ההשלמה האנרגטית של המטופל “מתה”, האנרגיה שלה נצמדת אל המטופל ושואבת ממנו את שדות האנרגיה שלו.

במצבים אלה יחווה המטופל פעמים רבות אובדן שמחת חיים, ירידה במוטיבציה, או ירידה ברמת הבריאות. רבות מן ההתאבדויות הפתאומיות מוסברות בביואורגונומי על ידי השלמה אנרגטית “מתה” הצמודה למטופל.

רוב המחלות הכרוניות, כמו גם סרטן או איידס, מוסברים על ידי השלמה אנרגטית “מתה” הצמודה למטופל.

ילדים היפראקטיביים ומקרים של מוות בעריסה מוסברים באמצעות הביואורגונומי בכך שילדים אלה נולדו עם השלמה אנרגטית “מתה” שצמודה למערכת האנרגטית שלהם.

בדיקת קיומה של השלמה אנרגטית “מתה”:

כאשר נבדוק את המטופל, נגלה כי בצד אחד של גופו אין שדות אנרגטיים (או יש שדות מאוד חלשים, כמעט ואין עפעוף או אין עפעוף בכלל), אך כשנבדוק את צדו השני נגלה תבנית בה אין למטופל שדות, לאחר מכן במרחק מה נגלה שדות אנרגטיים, ואחרי כן שוב לא נמצא שדות.

ההסבר לכך: ההשלמה האנרגטית ה”מתה” נצמדה אליו ושואבת ממנו את שדות האנרגיה, לכן לא נמצא כלל שדות סביב גופו, אך כאשר נבדוק את המטופל בצד בו נצמדה אליו אנרגיית ההשלמה האנרגטית המתה, נחוש את המערכת האנרגטית שלה (ולא של המטופל).

הדרך הקלה ביותר לבדוק את מצב ההשלמה האנרגטית של המטופל היא לזמן אותה בין הידיים, ולהעביר את היד מלמטה כלפי מעלה בתוך “הגוף” שלה, תוך בקשה לקבל עפעוף על “איברים פנימיים”. אם יש עפעוף – ההשלמה האנרגטית “חיה” = תקינה, אם אין עפעוף = ההשלמה האנרגטית “מתה” = לא תקינה.

שחרור השלמה אנרגטית “מתה”

חמסוס על ההשלמה האנרגטית ה”מתה” של המטופל.

הטיפול נעשה במערכת האנרגטית הצמודה למטופל, ולא במטופל עצמו.

החמסה מפעילה הוראה טיפולית: “אני מבקש/ת שהמערכת האנרגטית הצמודה אל המטופל, תתערבל יחד עם ההשלמה שלה (המטופל עצמו) מזמן האירוע שגרם לה ל”מוות”. העירבול יתבצע מהזמן שקדם לאירוע, דרך זמן האירוע ועד היום. תודה.” ההוראה הטיפולית הזו משחררת את המערכת האנרגטית הצמודה למטופל.

למעשה, אנו מחמססים על ההשלמה האנרגטית של המטופל וכל הפעולה הנ”ל מתבצעת באופן אוטומטי.

במצב של חולי עלול המשפך האנרגטי הטבעי שקיים בין המטופל להשלמה האנרגטית שלו “לקרוס לתוך עצמו” והשדות של המטופל או/ו של ההשלמה נעלמים שוב ושוב. במקרה כזה ניצור משפך אקומולטור שישמור על יציבות האנרגיה. (מופיע ב”כלים טיפוליים”)

נשמה תועה

מערכת אנרגטית של מישהו מת שלא עלתה למעלה ונדבקת למטופל, לבתים, למרחבים שונים. (בעבר היא נקראה רוח מהבהבת). הנשמה התועה מושכת אנרגיה מהמטופל ומחלישה אותו אנרגטית. לעיתים יש יותר מנשמה תועה אחת הצמודה למטופל.

אבחון כמו זה של השלמה אנרגטית “מתה”: אין שדות בצד אחד של הגוף, בצד השני אין שדות במקטע מסוים.

דאגה

דאגה היא סוג של שתלטנות, משום שאנו מנסים לכפות על האחר התנהגות מסוימת על מנת להסיר את דאגותינו (אמירה בנוסח “תתקשר אליי כשתגיע לעבודה” מאלצת את האחר להתקשר אלינו, לעתים בניגוד לרצונו, על מנת להשקיט את פחדינו).

כעס

כעסים נוצרים כאשר המציאות המשתקפת בחיינו אינה זהה למציאות בה אנו רוצים, כלומר: הצורך שלנו לשלוט על המציאות לא מצא ביטוי, ותוצאתו היא כעס.

ואקום אנרגטי

ואקום אנרגטי הוא מצב בו בסביבתו של האדם אין זרימה של אנרגיית האורגון, ולכן אין לו שדות אנרגיה סביב גופו. כאשר נבדוק את המטופל, נמצא כי גם אין לו אנרגיה של איברים פנימיים. לכן, במקום לבדוק את האדם במקום בו הוא נמצא, נזמן את האנרגיה שלו אלינו, ושם נבדוק אותה.

שתלטנות

שתלטנות היא מצב שבו אדם כופה את דעתו על האחר. כל פעולת שתלטנות סוגרת את השתלטן מבחינה אנרגטית (אין לו שדות אנרגיה סביב גופו).

ישנם ארבעה סוגי שתלטנות: שתלטנות רגעית, שתלטנות דאגנית (“פולנית”…), שתלטנות אידיאולוגית ושתלטנות עצמית.

הטיפול בשתלטנות מחזיר למטופל ולהשלמה האנרגטית שלו את שדות האנרגיה, ובמקרים רבים גם משפיע על התנהגות המטופל (בעמודים הבאים).

שתלטן רגעי

שתלטנות רגעית נוצרת עקב מצבים מסוימים בהם אנו מנסים לכפות את דעתנו על האחר (לדוגמה: מכריחים את הילד לסדר את החדר, או להכין שיעורים, מכריחים את העובד לסור להוראות המנהל, מכריחים את התלמיד לציית למורה, מכריחים את הבעל לזרוק את הזבל….). במשך כל חיינו אנו חווים רגעי שתלטנות מסוג זה, ולכן המערכת האנרגטית שלנו נמצאת במצב תמידי של סגירה ופתיחה אנרגטית. בשתלטנות רגעית שדות האנרגיה ייפתחו כשנסיים עם המחשבה השתלטנית או עם המעשה השתלטני.

שתלטן דאגני/ “פולני”… 

שתלטנות דאגנית היא מצב בו לאדם אין שדות אנרגיה סביב גופו בשעות שהוא ער. כשהוא ישן, יש לו שדות אנרגיה סביב גופו. שתלטן דאגני מאופיין בדאגותיו, בחרדותיו וברצונו להיות בשליטה כדי שהכל יהיה בסדר. משום ששדות האנרגיה של השתלטן לא קיימים כשהוא ער, לא ניתן לטפל בו באופן הרגיל. בשעה שהוא ישן ומרפה מהדאגה ומהשליטה, חוזרים אליו שדות האנרגיה וניתן לטפל בו. (הטיפול מופיע בעמודים הבאים.)

שתלטן אידיאולוגי

שתלטנות אידיאולוגית קיימת בדרך כלל אצל פנאטים (דתיים, פוליטיים וכד’), אצל אנשים עקשנים, אצל ילדים מאוד חכמים ועקשנים. לשתלטנים האידיאולוגיים אין שדות אנרגיה סביב גופם גם במצב שינה.

יש להקפיד שהטיפול במערכת האנרגטית של השתלטן יעשה כשהוא ישן ולכן מזמנים את המערכת האנרגטית שלו במצב שינה, לא צריכים לחכות שילך לישון… (הטיפול בעמודים הבאים.)

שתלטן עצמי

 שתלטנות עצמית היא התנהלות אובססיבית או דרישות מוגזמות של המטופל מעצמו. לעיתים נמצא גם שתלטנות על המחלה ואי נכונות לוותר עליה.

אבחון: נמצא שיש למטופל שדות אנרגיה סביב הגוף. אך אם נזמן את המערכת האנרגטית שלו ונגיד לה לדוגמה: פעילות גופנית/ הבעת רגשות/ ויתור על המחלה, נמצא שאין למערכת האנרגטית שלו שדות אנרגיה, כלומר קיימת שתלטנות עצמית. הטיפול כמו בטיפול בשתלטן אידיאולוגי:  נאתר את הגלגול שבו חווה המטופל טראומה, שגרמה לו לשתלטנות עצמית ונטפל בה. בנוסף נטפל באותו גלגול בפציעות מוח ימין ומוח הבטן, ובפחד לוותר על השליטה. נחזור על הטיפול בגלגול הזה.