הטיפול הביואורגונומי ההוליסטי ב”תסמונת המתחזה”

“תסמונת המתחזה” עוסקת בקושי של אנשים להפנים את ההישגים והיכולות שלהם. ההשפעה השלילית של התסמונת מתגברת כאשר מחשבתו של אדם משפיעה על המציאות שלו, כך שהאמונה שיש לאותו אדם על עצמו הופכת לאמת סובייקטיבית שמשפיעה עליו ועל אחרים. תופעת ההסלמה של התסמונת מכונה נבואה שמגשימה את עצמה במסגרתה מחשבה יוצרת מציאות. ההתחזות לא נגמרת רק בירידה בביטחון והתמקדות בצדדים השליליים, אדם שחש כי הוא מתחזה מצטייד גם באסטרטגיות התנהגותיות בסגנון של פיצוי יתר או הימנעות. הם עובדים קשה יותר מהמקובל (אחרת ייחשפו), משקיעים יותר ויותר ו”מוכיחים לעצמם” שהצליחו, אבל בכל זאת חושבים שהצליחו בזכות ההשקעה המוגזמת ולכן זה לא נחשב. מצד שני, הם יכולים פשוט להימנע מלגשת למשימה קשה ולקחת על עצמם אחריות (מפני שגם במקרה הזה הם ייחשפו).

חשוב לציין כי במאמר מ-Psychology Today שתורגם ופורסם ב”אלכסון”, מתואר, כי תסמונת המתחזה, היא קודם כל מתחזה בעצמה, כי אין תסמונת מוגדרת כזאת ב DSM(ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), ולמעשה רבים סובלים מהתופעה מדי פעם, ולכן זו יותר תופעה מתסמונת מוגדרת ומובחנת. אבל חשוב מזה, מתוארים מקורותיה האישיותיים כמו: העדר מסוגלות עצמית, נוירוטיות ופרפקציוניזם לא סתגלני מנבאים לא רע את הפגיעות לתופעת המתחזה, כמו גם, כנראה, אינטיליגנציה גבוהה.