טיפול ביואורגונומי הוליסטי בקושי להתמודד עם אתגרים – ג’נט רוזנבלט שלו

הקושי להתמודד עם אתגרים הוא תוצאה ממצבים של הערכה עצמית נמוכה, חוסר מסוגלות לבצע משימות, חוסר מוטיבציה וביטחון עצמי נמוך.

הקדמה  

מגיל צעיר אנחנו מוצאים את עצמינו בפני אתגרים. הדרך לצלוח את האתגרים תלויה בהערכה עצמית, בביטחון במסוגלות שלנו ובמוטיבציה לבצע. כאשר אנחנו מתבגרים מצטרפים פרמטרים נוספים של תכנון עתידי ובקרה עצמית. יש מקרים רבים בהם אנשים לא מממשים את רצונותיהם מכיוון שמרגישים חסומים ולא מאמינים שהם יכולים להצליח לעמוד באתגרים.

הגדרות:

הערכה עצמית (self-esteem) / דימוי עצמי מוגדים בפסיכולוגיה כ”הנטייה לחוות את עצמי כבעל יכולת להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים ולהיות ראוי לאושר”. זהו מדד סובייקטיבי של מה שאנחנו חושבים, מרגישים ומאמינים לגבי עצמנו: “כמה מעריך, מקבל, מתמחר ואוהד את עצמו”. בפירמידת הצרכים של מסלו הערכה של אחרים כלפינו היא צורך יותר חשוב להתפתחות ולהגשמה מאשר הערכה עצמית. מסלו טען כי על מנת להגיע למימוש עצמי ולצמיחה הצורך בכבוד-עצמי ובהערכה מאחרים צריכים להיות בעלי משקל דומה.

מוטיבציה / הנעה / הכוונה (Self Determination) מוגדרת בפסיכולוגיה כ “הנטייה האוניברסאלית של האדם לצמיחה פסיכולוגית ולהתפתחות. המושג מוטיבציה מתייחס לרצון להשקיע זמן ומאמץ בפעילות מסוימת גם כשהדבר כרוך בקשיים או באי הצלחות.”. הגישות שהתפתחו בנושא בהתחלה היו גישות ביולוגיות שדיברו על סיפוק צרכים אינסטינקטיבי (דחף, פעולה לא מודעת) ובהמשך התפתחו לגישות של סיפוק צרכים מורכבים וגישות שכלתניות הרואות בהנעה תהליך מודע בו הפרט פועל על פי שיקולי כדאיות.

מסוגלות עצמית (self-efficacy) / חוללות עצמית / יעילות עצמית / יכולת עצמית מוגדרים בפסיכולוגיה  כ “האמונה של אדם לגבי יכולותיו להשלים משימות ולהתמודד עם אתגרים בצורה יעילה”. הדבר מתבטא באופן שבו אנחנו חושבים, מרגישים ומתנהגים. חשוב להדגיש, מסוגלות עצמית אינה תחליף לפיתוח מיומנויות אמיתיות, אך אם ניקח 2 אנשים עם אותה רמת יכולת. האדם בעל האמונה הגדולה יותר, ישיג יותר תוצאות כבר בטווח הקצר, כאשר בטווח הארוך הוא גם יעקוף את השני ביכולותיו הממשיות וישיג הרבה יותר הצלחות. בנוסף, בפעולות רבות, עצם זה שיש לנו ביטחון ואמונה ביכולות שלנו, זה אוטומטית משפר את התוצאות. לדוגמה בכל מה שקשור לתקשורת בין אישית או להצלחה במבחנים.

בקרה עצמית מוגדרת כמחשבות, רגשות ופעולות שנועדו באופן שיטתי להשפיע על ביצוע משימה, במלים  אחרות, אסטרטגיה להשגת המטרה.