הידע התאורטי
מנחם (שם בדוי)- ילד אשר התקשה בסיטואציות חברתיות. יכול להיכנס למריבות וויכוחים שגרמו לבני כיתתו, בין היתר, לוותר על הקשר עמו. סובל מהפרעת קשב וריכוז והפרעת ויסות חושי. הוא נוטה להגיב בצורה אימפולסיבית ומתקשה מאוד להירגע ולווסת את תחושותיו. נוטה לווכחנות ומרבה לתפוס אירועים ב”שחור או לבן”. אין אמצע. להבנתו עצם השהות בבית הספר כמלחמה: תיאוריו כאילו נלקחו משדה הקרב, האויב היה “הם” (בני כיתתו) והקורבן היה מנחם (שם בדוי). לא היה אמצע. מנחם לא בחל באמצעים על מנת להיות ה”צודק” ומובן על ידי מורתו, היועצת החינוכית, בני כיתתו והוריו המתוסכלים וחסרי האונים. רגשותיו כל כך עוצמתיות שלא יכול היה לעצור את כעסו וזעמו. קשה היה להרגיע את המערכה ולווסת אותה, קשה היה למצוא דרך בה מנחם יראה בצורה שונה את חבריו (למשל: הם לא מעליבים אותי אלא צוחקים איתי) וקשה יותר היה להראות לחבריו מנחם אחר, מנחם רגוע או שליו. מנחם לא עצר לרגע ובדק מה הוא עושה שהופך אירועים קטנים ויומיומיים לכאוטיים עבורו מהבחינה החברתית. לעתים בפגישות הטיפוליות חשתי שמנחם לא שומע אותי ורק רוצה לתאר ולספר עד כמה קשה לו. אין לי ספק לרגע שמנחם סבל והקושי שלו רדף אותו, אך לעתים חשתי שמנחם גם רודף אחר הקושי ולא יודע לעשות משהו “אחר” ורק בכדי לנוח קצת מחוויית המלחמה הכמעט רודפנית אותה חווה בבית הספר. מנחם חווה דחיה חברתית.
הדרכים לטיפול או לשיקום:
ללמוד איך להגיב להצקות. במשך הזמן מנחם התחיל לשמוע מעט את הקול האחר אותו אני ייצגתי, בעל כורחי. הצגתי קול שתיאר מה חווים אחרים על ידו. הצגתי את עמדת האחר שרק מתבדח איתו ולא עליו, הצגתי את הקושי של מורתו שאמורה לראות עוד 35 ילדים שונים עם קשיים שונים. זה לקח זמן (וכעס) רב, אבל משהו במנחם מעט נרגע. הצלחתי להכיר במה שהוא חווה, הוא הצליח להכיר במה שאני חוויתי מולו, אני וגם “ההם”. לאט לאט עזרתי למנחם למצוא קול בתוכו שיכול היה לתאר מה הוא מרגיש, מה הוא חווה (מחשבות, תחושות, רגשות) והכי חשוב – מנחם הפך להיות מי שיכול לייצג את עצמו ולהגיד משהו על תחושותיו הלא פשוטות מבלי להיות “מותקף” כל העת. כאשר הלמידה התאפשרה עסקנו במספר כישורים חברתיים חשובים – היכולת להצטרף לקבוצה בצורה טובה, היכולת להקשיב מבלי להתפרץ או להתערב בדברי האחר, היכולת לווסת את תחושותיי ולהבין שלא כל רגש לא נעים שמתרחש אצלי צריך חייב להוציא למסע תוכחות שאני צודק . למדנו להתמודד עם הצקות קטנות וטיזינג וכיצד להקטין וכמעט למגר אותן בזכות איך שאגיב להצקה.
דימוי עצמי נמוך הוא מצב שבו אדם מייחס לעצמו תכונות והערכות חסר ביחס ליכולות שלו. ההערכה העצמית הנמוכה יוצרת נבואה שמגשימה את עצמה והורסת עבורו את הסיכויים להצלחה בתחומים רבים וחשובים בחייו. העדר טיפול בדימוי עצמי נמוך יכול להוביל לפגיעה ממשית ברווחתו של האדם בתחומים רבים של חייו ולהשלכות פסיכולוגיות וחברתיות קשות, לא מדובר בגזירת גורל. טיפול CBT קצר וממוקד יכול לסייע בהתמודדות עם המצב, לנטרל את השפעת הדימוי העצמי הנמוך ולאפשר לאדם לממש את הפוטנציאל שלו במלואו.
מה הגורמים לדימוי עצמי נמוך? ….
המשך קריאה בקובץ המצורף >>>