טיפול ביואורגונומי הוליסטי – דלקת מפרקים שגרונית
מגישה: נופר אבני
דלקת מפרקים שגרונית היא הפרעה דלקתית כרונית שמשפיעה על המפרקים, אך לא רק. אצל אנשים מסוימים המצב יכול לפגוע במגוון רחב של מערכות גוף, כולל העור, העיניים, הריאות, הלב וכלי הדם.
דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה אוטואימונית, משמע היא מתרחשת כאשר מערכת החיסון של האדם תוקפת בטעות את רקמות גופו.
השכיחות הגבוהה של חסימות דווקא באזורי המפרק נובעת מהמורכבות האנטומית באזור, הכוללת : סחוסים, עצמות, גידים, רצועות, שרירים ועצבים המתואמים בצורה מופלאה.
בעוד שסוגים חדשים של תרופות שיפרו את אפשרויות הטיפול באופן דרמטי, דלקת מפרקים שגרונית קשה עדיין עלולה לגרום ללקויות פיזיות משמעותיות.
סימנים ותסמינים של דלקת מפרקים שגרונית עשויים לכלול:
- מפרקים רכים, חמים ונפוחים
- נוקשות מפרקים שלרוב גרועה יותר בבקרים ואחרי חוסר פעילות
- עייפות, חום ואובדן תיאבון
הגורמים לפי הרפואה הקונבנציונלית:
כיום, רופאים לא יודעים מה הגורם שמתחיל את התהליך הזה, אך ככל הנראה ישנה מעורבות של מרכיבים גנטיים, שאמנם לא גורמים לדלקת מפרקים שגרונית, אך הם עלולים לגרום למערכת החיסון להגיב בצורה חריפה יותר לגורמים סביבתיים – כגון זיהום בנגיפים וחיידקים מסוימים – ובכך להביא למחלה.
לפי הרפואה הסינית, הגורמים הם:
- אלמנט גנטי – קיים גורם תורשתי בהעברת המחלה.
- וירוס – גורם לתהליך הדלקתי במפרקים ומעורר תגובה חיסונית.
- לחץ רגשי ורגשות לא מאוזנים – המחלה יכולה להתפרץ עקב אירוע נפשי קשה, כגון: מוות, חרדה, רגשות מודחקים, סטרס, וגורמים רגשיים נוספים מובילים לסטגנציה (תקיעות) בגוף וכתוצאה מכך במפרקים.
- גורמים תזונתיים – ישנו קשר בין מזונות מסוימים לבין מחלת מפרקים, בעיקר: מוצרי חלב פרה, ביצים, חיטה, בשר אדום, אגוזים, תירס, קקאו, שמרים וחומרים משמרים.
- תקיעות וחסימות – ליחה חוסמת מפרקים ומרידיאנים ומובילה לדפורמציה של המפרק. תקיעות של צ’י ודם החוסמת מפרקים יכולה אף היא ליצור דפורמציה בעצם מאחר ואין זרימה טובה של דם וצ’י למפרק והמקום מתקשה ומתנוון.
- חולשה של כבד וכליות מאפשרת תקיעות של דם ושל ליחה במפרקים. הכבד אחראי להזנת גידים ורצועות ואילו הכליות אחראיות להזנת העצמות. כשאין הזנה טובה ליחה נבנית במפרק ויוצרת שינוי מבנה העצם.