עבודת בוגרים: הטיפול הביואורגונומי בלקות למידה – מרב סיריוס
אדם מאובחן כלקוי למידה (מילולי) כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדיבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו. ובעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום-יום אחרות הדורשות מיומנויות קריאה, חשבון או כתיבה.
מיהי אוכלוסיית לקויי הלמידה?
ילדים עם לקויות למידה הנם לרוב בעלי פוטנציאל שכלי ממוצע ומעלה, אשר מתקשים באחד או יותר מן המיומנויות האקדמיות: קריאה, כתיבה, כתיב או חשבון. קשיים אלה עלולים, מן הסתם, לגרום להנמכה בתפקוד בכל מקצועות הלימוד. הנמכות תפקוד אלה נשענות על קושי באחד או יותר מן המנגנונים הקוגניטיביים הבסיסיים הבאים:
מנגנון קוגניטיבי | פירוט |
תפיסה ועיבוד חזותיים | הבחנה בפרטים, בסמלים גרפים, בכיוונים, בין דמות לרקע וראיית השלם על חלקיו. |
תפיסה ועיבוד פונולוגיים | הבחנה בין צלילים דומים, זיהוי ובידוד צליל מתחילת מילה ומסופה, פירוק ומיזוג מילה ממרכיביה הצליליים ויכולת השמטת חלקים ממילה. |
זיכרון חזותי ושמיעתי | זיכרון לטווח קצר וארוך, שליפה ממאגר זיכרון, זיכרון פעיל, זיכרון תוך כדי עיבוד וזיכרון עם ובלי משמעות. |
שפה | היגוי, שליפה ושיום אוטומטי מהיר – אוצר מלים, תחביר ומורפולוגיה. |
קשב וריכוז | היפראקטיביות, תת פעילות ואימפולסיביות. |
עיבוד סנסורי | רגישות יתר חושית או תת-חושית. |
תפקוד מוטורי ותפקוד סנסומוטורי | מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה. |
ליקויים בהתמצאות בזמן ובמרחב. |
|
אל הסממנים האלה נלווים היבטים רגשיים-התנהגותיים שהם תוצאה של הלקות, אך אינם הסיבה לה.
ב-DSM-IV הוגדרו שלוש אבחנות נפרדות עבור לקויות למידה שונות: לקות למידה במתמטיקה, לקות למידה בקריאה ולקות למידה בכתיבה. בשנת 2013 פורסם DSM-V, ובו שלוש ההפרעות הללו אוחדו לאבחנה אחת תחת הכותרת “לקות למידה ספציפית”. לאבחנת יחידה זו הוגדרו תת-קטגוריות, כמפורט להלן:
לקות למידה ספציפית עם ליקוי ב… | כולל קשיים אפשריים באחד או יותר מהבאים: |
קריאה – דיסלקציה | דיוק בקריאת מילים. קושי במודעות פונולוגית (מודעות ליחידות הצליליות הבסיסיות שמרכיבות את השפה), קושי בשיום וקושי בתחום מבנה המשפט. איחור ניכר וליקויים בהתפתחות השפה מנבאים, לעיתים, התפתחות דיסלקציה. קשיים אחרים בקריאה נגרמים בשל קושי בעיבוד המידע החזותי, כגון זיהוי הבדלים בכיוונים והבחנה בין צורות ועוד.
|
הבעה בכתב – דיסגרפיה | דיוק באיות.
|
מתמטיקה – דיסקלקוליה | תובנה מספרית. |
לקויות קריאה – דיסלקציה
דיסלקציה נרכשת ודיסלקציה התפתחותית:
המקור של לקות קריאה, או דיסלקציה, יכול להיות התפתחותי או נרכש.
דיסלקציה התפתחותית זו הפרעה שקיימת מהלידה (הרעלה בתהליך ההיריון, הפרעות במהלך הלידה, אי ספיקת חמצן לתינוק) וסיבותיה תורשתיות, ולא נגרמה בעקבות אירוע מוחי, חבלת ראש או גידול מוחי.
דיסלקציה נרכשת (אלקציה) זוהי דיסלקציה הנגרמת מאירוע מוחי, חבלת ראש פיזית, דלקת קרום המוח, דלקת אוזניים חריפה או גידול, בדרך כלל אצל אדם שכבר למד לקרוא בטרם הפגיעה. מונח זה מתייחס לרוב לפגיעה ביכולת הקריאה שלא נגרמה כתוצאה מלקות למידה.
איתור מוקדים מרכזיים שעלולים להצביע על קשיים/ לקות למידה/ הפרעת קשב:
נלקח מתוך: 21 נספח א’ 1 מתוך “נהלים להתאמות בדרכי הבחנות” תשע”ח
קריאה והבנת הנקרא:
- קריאה לא מוטעמת ו/או לא מדויקת
- קריאה איטית מאוד המקשה על ההבנה
- חוסר נכונות של התלמיד לקרוא
- מתן תשובות לא נכונות לשאלות
- מתן תשובות שאינן קשורות לשאלה
- בקשת עזרה בכל מטלה של הבנת שאלה כתובה
- בקשת עזרה במציאת החלק בטקסט העונה על השאלה
כתב וכתיב:
- כתב היד בלתי קריא
- שגיאות כתיב בולטות המפריעות להבנת הכתוב
- רווח לא מקובל בין מילים
- כתיבה מחוץ לשורות
- קושי בהעתקה מהלוח
- התרשמות מהמחברת:
- דילוג על דפים
- כתיבה מהסוף להתחלה
- מחברת “משותפת” לכמה מקצועות
- כתיבה שאינה נורמטיבית
הבעה בעל פה:
- הימנעות מהבעה בעל פה
- התלמיד מחפש מילים כדי להביע את עצמו (“נו, איך קוראים לזה…”)
- הבעה דלה/ אוצר מילים דל
הבעה בכתב:
- קושי להתחיל משימות כתיבה
- עצירות רבות במהלך הכתיבה
- אוצר המילים דל בעת הכתיבה
- החסרת מידע חשוב
- כתיבה בצורת “קודים” (התלמיד מקצר מאוד את דבריו)
קצב ואופן ביצוע העבודה:
- התלמיד איטי מאוד
- התלמיד מהיר מאוד (המהירות פוגעת ברמת הביצוע)
- קושי סיים מטלות
- אי הבאת ציוד
- אי הכנת שיעורי בית
- התלמיד לא מגיש מטלות ועבודות
קשב וריכוז התלמיד:
- מוסח בקלות
- תנועתיות יתר
- קימה מהכיסא בזמן השיעור
- התנתקות מהשיעור
- קשיי התארגנות
פערים בתפקוד:
- פער בין הבעה מילולית בכתב לבין הבעה מילולית בע”פ
- פער בהישגים בין מבחן רב ברירה לעומת מבחן פתוח
- פער בהישגים בין תחומי דעת שונים כמו ריאליים לעתירי מלל
קשיים ברכישת הקריאה
על מנת לקרוא בצורה יעילה יש לקשר בין צורת האות לצלילה וכן לצרף את הצלילים הללו למילים. ליקוי ברכישת הקריאה מתבטא בעיקר בקשיים ניכרים בלמידת כללי המיפוי של סימני כתב להגאים. כלומר, ישנה פגיעה ביכולת לקשר בין הצורה החזותית של אות או סימן ניקוד מסוים לצליל שהם מייצגים בשפה המדוברת. הקושי מתמקד באופן ספציפי בפונמות שהן היחידות השפתיות הקטנות ביותר שמהן מורכבות ההברות של המילים, וקשורה להנמכה במודעות פונולוגית המאפיינת את הדיסלקציה. בהתאם לכך, אופי הביטוי של הלקות משתנה בהתאם למאפיינים הספציפיים של שיטת הכתב הנהוגה עבור שפה מסוימת. כך נראה הבדל משמעותי בין קשיי קריאה בשפות אלפביתיות כמו עברית ואנגלית, לבין שפות לוגו גראפיות כמו סינית.
סוגי דיסלקציה
ישנן הגדרות רבות ושונות לדיסלקציה. בנוסף, לאנשים שונים הלוקים בדיסלקציה יש תסמינים שונים וחוּמרה שונה לתסמינים אלה ויש דרכים שונות לחלק את האוכלוסייה הדיסלקטית לתת אוכלוסיות על פי סוגי הדיסלקציה. נכון לשנת 2010, חלוקת הדיסלקטיים לקבוצות לפי סימפטומים ולפי ההסברים המוצעים לסימפטומים משתנה בין קבוצות החוקרים וכל חלוקה כזו היא עדיין שנויה במחלוקת.
דיסלקציה פונולוגית (לקות בעיבוד מידע פונולוגי) – אצל פעוטות היא עשויה להתבטא בקושי בדיבור, בניסוח מילולי ובאוצר מילים דל. בגילאים מבוגרים יותר היא עשויה להתבטא בקשיים בפענוח הקול ובהפעלת מיומנויות קריאה ואיות שכבר נרכשו, בקושי ברכישת איות ובניסוח מסורבל. קשיים אלו משקפים חוסר יעילות של תהליכי העיבוד הפונולוגיים במוח. דיסלקציה פונולוגית מאופיינת ברמת רגישות נמוכה למרווחי זמן במערכת התפישה השמיעתית (כלומר, היכולת לזהות ששני צלילים המושמעים במהירות זה אחר זה אינם צליל אחד). במקרים אילו לא נראית פגיעה ביכולת הבנת שפה דבורה בתנאים נוחים, אך כאשר הסביבה רועשת או כאשר צריך להאזין לשני דברים בו זמנית, הלוקים בדיסלקציה פונולוגית מתקשים בתפיסת הדיבור.
דיסלקציה לקסיקלית (לקות במסלול הלקסיקלי) – מתבטא בקושי בהפיכת מילה כתובה חדשה למילה מובנת, קושי בזכירת איות (המתבטא לרוב גם בדיסגרפיה מסוג בעל סימפטומים דומים).
דיסלקציה וויזואלית (לקות בעיבוד מידע ראייתי) – נשענת על הרעיון שקריאת טקסט מבוססת על תהליך סריקה חזותי המורכב מנעיצות המבט ותנועות הקפצה קצרות של העיניים להמשך השורה. ישנו קושי, במיוחד בגיל צעיר, להבדיל בין דמות לרקע (קושי ביחס לאנשים חסרי לקות ולא לאנשים עם לקות ראייה), קשיים במיקוד המבט בנקודה הרצויה, בסריקה ראייתית, בזכירת מראה כללי של מילה, בהתמקדות באות אחר אות בעת קריאת מילה שאינה מוכרת, בלבול בין אותיות שההבדל הוויזואלי ביניהן הוא הבדל כיוון בלבד (כגון b ו-d, קושי זה עשוי להתבטא גם בדיסגרפיה עם סימפטום דומה). מעבר לכך, דרוש להם מאמץ רב כדי לקרוא והם עשויים לקבל בעקבות הקריאה מיגרנה הממוקדת באזור האחורי של הראש (בשל תהליך הרחבת כלי הדם שסביב אונת הראייה). אומנם במקרים מסוימים של דיסלקציה התפתחותית אכן נעשות שגיאות קריאה חזותיות העשויות להתאים להגדרה זו, אך קשה להאמין כי ליקוי מעין זה עלול לעכב תהליכי רכישת קריאה באופן מכריע וללא פגם נוסף.
דיסלקציה משולבת – המורכבת משניים או יותר מהסוגים שהוזכרו קודם. ככל הנראה, אותו מנגנון פתולוגי גורם אצלם לכל הסימפטומים של כל הקבוצות ואין להם מצב של שני סוגי דיסלקציה הקיימים באופן בלתי תלוי. למעשה, כלל קיומה העצמאי של הדיסלקציה הוויזואלית אינו ברור וייתכן שכל אדם דיסלקטי ויזואלי חייב להיות גם דיסלקטי פונולוגי. הסבר אפשרי למנגנון פתולוגי אחד שמחולל את כל הסימפטומים האלה, הוא קושי בעיבוד נתונים מהיר, שגורר הבנה שטחית לחלקי דיבר והברות, ועשוי להתבטא גם בעיבוד מידע ויזואלי ואפילו מוטורי. חיזוק להסבר זה מתקבל מהקושי בהערכת זמן וחישת זמן שיש לדיסלקטיים רבים. פגם בעיבוד מידע המגיע במהירות גבוהה עשוי לנבוע מפגם באזורי פענוח השפה באונת הצדע השמאלית או בחלקו הימני של המוחון.
יש הכוללים במונח “דיסלקציה” גם את תופעת האלקסיה, שהיא הפרעת קריאה קוגניטיבית נרכשת.
כמו כן, נראה שדיסלקציה מערבת פגיעה כלשהי במערכת העצבים. למשל, לאנשים עם דיסלקציה יש יותר קשיים הקשורים לתפקוד של המוח הקטן לגבי תנועת איברים ושיווי משקל.
ממצא מרכזי אחר היה בהשוואה בין דיסלקטיים סינים, ששפתם נכתבת בכתב סמלים, לבין דיסלקטיים ששפתם נכתבת בכתב פונטי (כגון אנגלית ועוד). נמצא כי בין דיסלקטיים סינים לבין דיסלקטיים דוברי “שפות פונטיות” יש הבדלים באזורי המוח הבעייתיים. ידוע גם, כי דיסלקטיים רבים מוכשרים בציור. ייתכן אפוא כי ב”שפות פונטיות” יהיו אנשים שייחשבו כדיסלקטיים, אך לא כן ב”שפות ציוריות”, ולהפך. בהתאם לכך, נמצא שלאנשים בעלי לקויי קריאה אין פגיעה בזיכרון חזותי-מרחבי אלא רק בזיכרון העבודה המילולי, כנראה כתוצאה משנית של ההנמכה במודעות הפונולוגית אשר פוגעת בלולאה הפונולוגית.
הקשר בין דיסלקציה למודעות פונולוגית, זיכרון עבודה, מהירות שיום וכישורי שפה
נופר ישי-קרין, פסיכולוגית קלינית
מודעות פונולוגית
אחד המאפיינים השכיחים בקרב ילדים עם דיסלקציה הוא ליקוי במודעות פונולוגית, שמתבטא בקושי לפרק מילים לחלקיהן וקושי בכיוון ההפוך –לצרף צלילים למילים. אצל ילדים צעירים – הבחנה בצליל פותח, צליל סוגר, חריזה וחלוקה להברות. אצל ילדים גדולים יותר חלוקת מילים לעיצורים ותנועות ובכיוון ההפוך – הרכבת מילים מתנועות ועיצורים.
הלוקים בדיסלקציה על רקע פונולוגי הם ככל הנראה בעלי רמת רגישות נמוכה למרווחי זמן במערכת התפישה השמיעתית. אצל הסובלים מדיסלקציה חמורה ומובהקת על רקע פונולוגי ניתן לראות קושי בהפרדה בזמן (רזולוציה) בין שני מופעי צליל, גם אם מדובר בצלילים שאינם לשוניים. קושי זה משפיע גם על הבנת דיבור. זיהוי מילים דבורות אינו שונה אצל הלוקים בדיסלקציה פונולוגית, כאשר התנאים הם רגילים. לעומת זאת כאשר הסביבה רועשת או כאשר צריך להאזין לשני דברים בו זמנית, הלוקים בדיסלקציה פונולוגית מתקשים בתפיסת הדיבור.
זיכרון מילולי לטווח קצר
מחקר מטא-אנליזה גדול מצא הבדלים מובהקים בזיכרון לטווח קצר אצל תלמידים עם דיסלקציה לעומת תלמידים לא לקויי למידה.
מתבגרים עם לקויי למידה מצליחים פחות הן בזיכרון לטווח קצר והן בזיכרון עבודה. בתוך אוכלוסיית לקויי הלמידה נמצא שזיכרון עבודה הוא גורם מנבא טוב יותר לגבי יכולת הבנת הנקרא והנשמע ולגבי היכולת לקרוא רשימת מילים, לעומת זיכרון לטווח קצר. קשיים בזיכרון עבודה מתקשרים הן לליקויי למידה והן להישגים אקדמיים נמוכים.
יש לציין שמדובר בזיכרון מילולי-סדרתי בטבעו, של רצף מידע מילולי. בזיכרון העבודה נערכות על פיסות מידע זה גם אופרציות פשוטות בנוסף לזכירה כשלעצמה. אין כאן זיכרון חזותי סימולטני או זיכרון מרחבי. זיכרון חזותי מרחבי ניתן למשל לראות במשחק “זיכרון”, שבו יש לזכור היכן ממוקמים שני קלפים זהים. היכולת החזותית-מרחבית-סימולטנית אינה זיכרון עבודה. לעיתים ניתן לראות פיצוי שהילד עושה, כשהוא מפתח במידה רבה את הזיכרון המרחבי שלו, בהעדר זיכרון עבודה מילולי.
מהירות שיום ועיבוד טמפורלי
מבחני שיום בודקים קצב קריאה של אותיות ומספרים. ילדים עם דיסלקציה מתקשים בשיום מהיר.
הטיפול הביואורגונומי
- בדיקת שדות למטפל
- בדיקת נוכחות 5 מפריענים למטפל/מטופל: פיסי, רגשי, שכלי (מידע), רוחני, אני.
- האם מותר לי לאבחן/לטפל
- כאב שבאהבה בין מטפל למטופל
- האם קיימת שתלטנות על הבעיה? (פחד לוותר עליה): “כן”/”לא”. (אם כן, “ברז השתלטנות”).
- בקשה אנרגטית להצלחת הטיפול/ ריפוי הבעיה.
- בדיקת שדות למטופל ולמשלים שלו.
- 10 משלימים משניים למטופל.
- ניקיון הילה למטפל ולמטופל.
- משלימים מתים
- טראומת הלידה
- חיתוך מוקדם של חבל הטבור
- ברית מילה
- נקודות פתיחה סביב הטבור
- 3 נקודות פתיחה ראשיות של מח העצמות (קדקוד, שפה תחתונה, דגדגן/עורלה).
- 2 בלוטות יותרת הכליה
- 4 בלוטות הסרטן
- כליה ימנית מורמת
- רקמות חיבור
- כאב שבאהבה בין המטופל לבין עצמו
- טיפול בגופים אנרגטיים: עפעוף באיזה גוף לטפל, חמסה על הגוף שעפעף ועל המשלים שלו, איתור הגורמים כגון: חשיבה שלילית, ביקורת עצמית, כעסים, פחדים, קינאה…טיפול בפחד שיצר את החשיבה השלילית, איתור חורים בהילה וטיפול בחורים, אותם בעזרת צנתר אנרגטי, ערבול המטופל בתדר מתקן של נקודת האפס, לוודא שחזרו 100 שדות אנרגיה לגוף האנרגטי, לבקש שכל איבר שאנו מטפלים בו יטופלו גם הגופים האנרגטיים שלו, לפתוח את הוורטקס.
- טיפול בצ’אקרות: בדיקת שדות לכל הצ’אקרות – קדמיות ואחוריות ובאיזה גיל או שנה נחסמו. לנסות לברר מה הסיבה לחסימת הצ’אקרה. טיפול בצ’אקרות חסומות ובמיוחד ב- 3 הצ’אקרות העליונות – חמסה על הצ’אקרה ועל המשלים שלה, טראומות שסגרו את הצ’אקרה – ציר הזמן, גלגולים קודמים, צלקת + בצקת + נקזים – על הטראומה ועל גלגולים, צלקת + בצקת + נקזים – על הצ’אקרה כולה.
- טיפול במרידיאניים: נאתר את המרידיאניים החסומים. נעפעף על המרידיאניים החסומים ובני זוגם – גם בצד ימין וגם בצד שמאל. נבקש שהטיפול יכנס לפי שעות המרידיאניים. נעפעף על הגורמים לחסימות.
- עפעוף על הנושא “הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה” בספר הטיפולים הביואורגונומי ההוליסטי וטיפול במה שמעפעף.
- עפעוף על הנושא “מוחות” בספר הטיפולים הביואורגונומי ההוליסטי וטיפול במה שמעפעף.
- מרכוז מוחות – חמסה על מרכוז מוחות, חמסה על תנועת פיתול, חמסה על כדורי פיקוד לציפת המוחות ועל חוליות עמוד השדרה האחראיות על מרכוז מוחות.
- עפעוף על הנושא “מצבים נפשיים” בספר ההוליסטי וטיפול בהתאם למה שמעפעף.
- עפעוף על הנושא “שמיעה” בספר ההוליסטי וטיפול בהתאם למה שמעפעף.
- עפעוף על הנושא “הקול” בספר ההוליסטי וטיפול בהתאם למה שמעפעף.
- עפעוף על הנושא “ראיה” בספר ההוליסטי וטיפול במה שמעפעף.
- איתור אדם הקצה – שממנו באה התורשה הגנטית. טיפול בטראומה של אדם הקצה – צלקת, בצקת ונקזים. טיפול בטראומה של המטופל כתוצאה מאדם הקצה – צלקת, בצקת ונקזים. לפתוח את הציר ביניהם. כאב שבאהבה ביניהם. ניתוק תלות אנרגטית.
- איתור טראומות על ציר הזמן ובגלגולים קודמים – צלקות, בצקות, נקזים.
- עפעוף על כל אותיות הא”ב ואיתור טראומות שנוצרו על אותיות מסוימות. טיפול בטראומות שנוצרו בעקבות אותיות מסוימות:
- בציר הזמן של המטופל: כולל צלקת/בצקת/נקזים במוחו.
- בציר זמן בגלגולים הקודמים שלו: כולל צלקת שזוכרת מה קרה בגלגולים הקודמים/ בצקת/נקזים במוחו.
- איתור “אדם קצה” (יתכן יותר מאדם אחד) מעץ המשפחה של המטופל המשפיע על המטופל:
- “חמסה” על הטראומה של “אדם קצה”.
- צלקת/בצקת/נקזים במוחו של “אדם הקצה”.
- “כאב שבאהבה” בין “אדם קצה” למטופל.
- צלקת/בצקת/נקזים במוחו של המטופל שזוכרים את “אדם הקצה”.
- מי הוא “איש הקצה”?, מה הייתה איכות חייו? כיצד לדעתך הוא קשור לבעיה איתה המטופל מתמודד?
- כאב שבאהבה בין המטופל לבין האותיות המסוימות שבהן הייתה טראומה.
- בעיות איות: בעיה ביחסים עם האב שמייצג סמכות, “איות” – לשים את האותיות לפי ה”סדר” מסמל את האב.
- אני לא יכול לספר את הסיפור המשפחתי, של השבט שלי, של אבותיי. קונפליקט חשוב של דיס-אינפורמציה / חוסר מידע או מידע מוטעה.
- לעיתים דיסלקציה נוצרת כתוצאה ממה שקרה בתחילת ההיריון: “האם אשאיר אותו, האם אוותר עליו?” – האדם רצה שיהיה לו איבר מין של המין הנגדי.
- האדם עושה דברים הפוך / לאחור, הופך את המספרים.
- ההפך ממה שהאדם רוצה, “אני תמיד ההפך מאחרים”. מדוע לומר הוא במקום לומר היא?”
- ילדים מאומצים סובלים, לעיתים קרובות, מדיסלקציה. הם לעיתים קרובות חסרי תחושת מרחב.
- דיסלקציה מתוכנתת מראש כי העולם הוא הפוך: ילדים אלה אינם רצויים על ידי המשפחה אליה נולדו והם רצויים על ידי המשפה המאמצת.
- אחד ההורים היה ילד למופת בבית הספר ללא קשיי קריאה וצייתן. אבל לא היה מוערך על ידי ההורים שלו. ורמת הקריאה המושלמת שלו הייתה מובנית מאליו. הבן, מבטא את הפתרון המושלם לבעיה שהייתה לאחד ההורים כשהוא היה בבית הספר, שהיא, לא מוערך על ידי הוריו למרות שהצליח בקריאה ולמד היטב.
- טראומה בגולגולת מתאונה, ניתוח, ביופסיה של המוח, מתאימה לקונפליקט בצד של המוח שעבר זעזוע או הלם, וגורמת להפרעות בקצב הבסיסי של המוח.
- טיפול בטראומה בעץ המשפחתי ובגלגולים בגינה קיימת בעיה של קריאה בצורה טובה.
- טיפול בטראומה בעץ המשפחתי ובגלגולים אחורה ומציאת אדם קצה אשר בגללם הילד קורא כל טקסט פעמיים בכדי להבין.
- מפת רגשות.
- חיפוש בעץ המשפחתי ובגלגולים אחורה טראומה אשר נאמר לאמא שהיא לא מבינה כלום במהלך ההיריון מדמות סמכותית הקשורה להריון או ללידה. הילד מואשם כמו אמו שהוא לא מבין כלום בבית הספר, למרות שהאם ידעה היטב.
- לקיחת קונפליקט של אדם קצה אשר ראה את האותיות בצורה מבולבלת כאשר קרא.
- טיפול בטראומה של אדם קצה בגינה הוא קורא באופן איטי.
- פחדים : על פחד מריכוז, חמסה על פחד משעמום, פחד מהיצירתיות שלי, פחד להיות רגוע ושליו, פחד שיהיו לי חברים, פחד להתעלם מגירויים חיצוניים, פחד להתעלם מהמחשבות שלי, פחד להיות ממוקד, חרדות, פחד להתמודד עם מצבי לחץ, פחד לקרוא, פחד מרמות תקינות של גלי ביתא.
- בדיקת שדות למוח וערבול : למוח כולו, לאונה המצחית, קליפת המוח הדם מצחית, חיבורים לגרעיני הבסיס ולסטריאטום והמוח הקטן.
- הגדלה אנרגטית באחוזים של ההמיספרה השמאלית בכמה אחוזים שצריך.
- בדיקת גידולים אנרגטיים במוח.
- בדיקת גורמי מתח בגוף ובאיברים (חמסה והוצאה עם סכין).
- חמסה על גלי ביתא.
- הנדסת מחשבות, למחשבות שמטרידות.
- צינור ניקוז לרגשות שליליים.
- קודים : קוד לניהול זיכרון לטווח קצר וקוד לניהול זיכרון לטווח ארוך, קוד ארגון המידע בזיכרון, קוד ליכולת ריכוז עקבית, קוד ליכולת קשב טובה, קוד שמירה על קשב וריכוז לאורך זמן, קוד לפיצול קשב, קוד לסינון רעשים, קוד רגישות תחושתית טבעית, קוד לביטחון והערכה עצמית, קוד לוויסות רגשי, קוד ליכולת ארגון, קוד לשינה טובה, קוד לאיזון נפשי, קוד לתפקוד תקין ומאוזן של גלי ביתא, קוד להתנהלות חברתית טובה, קוד להבנת רמזים חברתיים, קוד ליכולת מיקוד, קוד שימת לב לפרטים, קוד דחיית סיפוקים, קוד שליטה עצמית, קוד לשיפור התנהלות אוטומטית, קוד ניהול זמן, קוד התמודדות עם מצבי לחץ, קוד למידה מטעויות, קוד תזונה נכונה, קוד קריאה בשטף, קוד הבנת הנקרא.
- אינפוזיה אנרגטית:
- לאומגה 3
- מולטי ויטמין-מינרל
- פרוביוטיקה
- פוספטידיל סרין – מסייע לשיפור תפקודי המוח. לאנשים הסובלים מבעיות קוגניטיביות, הוא פועל באופן ישיר על מערכת העצבים, על שיפור הזיכרון ופעולות קוגניטיביות נוספות.
- אצות כחולות ירוקות (מסייעת לתפקודי המוח) פרחי באך : תמציות– larch, mimulus ו/או aspen, cherry plum, hornbeam, impatiens , centaury, clematis ,chestnut bad ולבדוק אם יש צורך בתמציות נוספות ואת המינונים.
- הנדסת מחשבות ל:
- אני אשם
- אני כישלון
- אני חסר ביטחון עצמי
- תפיסה עצמית שלילית
- אני חסר תקווה
- אני לא מסוגל לקרוא
- אני לא קורא בשטף
- אני לא מתרכז בקריאה
- ההתנהגות שלי גרועה
- חרדה
- תסכול
- אני פועל בצורה לא יעילה במצבי דחק
- אני חש תחושת בלבול
- אני מתקשה להצביע על מקור הכעס והתסכול
- פחדים של סוף טיפול.
- חמסה על נקודות פתיחה לקיבוע הטיפול.
- קידוד הטיפול וביצוע התמרה אנרגטית של נוהל הטיפול לצורך טיפול חוזר.
