עבודת בוגרים: טיפול ביואורגונומי הוליסטי בהפרעת חרדה בילדים – שרי סולומון

1. בדיקת 5 מפריענים למטפל ולמטופל:
א. פיסי – מעורב בקשיים, נצמד לאיבר החולה ולא מאפשר התחלת הריפוי
ב. רגשי– משפיע על הרגשות והנפש.
ג. שכלי – מפריע ומונע מידע משיקול דעת.
ד. רוחני – מונע תקשורת עם הסביבה, אינטואיציה וקבלת מסרים.
ה. אני – כאשר איננו בטוחים בעצמינו, פחדים, היסוסים מחשבות שליליות שלי.
טיפול: במידה ויש מפריען, עצם העפעוף שמזהה אותו הוא גם טיפול הכולל ערבול המפריען עם המשלימה שלו והחזרתם אל האור.
2. האם נכון לי לטפל כרגע?
3. האם מותר לי לאבחן את המטופל?
4. האם מותר לי לטפל במטופל?
5. באיזו מידה המטופל רוצה להבריא באחוזים?
6. איזו מידה הטיפול יעזור למטופל? (המספר שמקבלים לא בהכרח אומר שנראה תוצאות. לדוגמא אם קיבלנו שהטיפול יעזור ב80% זה לא אומר שהוא יבריא ב-80%, כל מטופל מגיב אחרת ואין באפשרותנו לדעת כיצד יגיב. (אין לנו מושג מה תהיינה תוצאות הטיפול בפועל)
7. כמה טיפולים נדרשים, וכל כמה זמן? (מידע עבור המטפל, על המטופל להחליט בתום הטיפול הראשון אם הוא רוצה להמשיך או לא. בדרך כלל אחרי הטיפול הראשון או השני ניתן לראות באיזו מידה המטופל מגיב לטיפול האנרגטי. כמו שיש אנשים שטיפול קונבנציונלי לא מתאים להם, יש אנשים שטיפול אנרגטי לא משפיע עליהם.
8. הגנות: מגן דוד / מרכבה, למטפל ולמטופל ולמרחב שבו נעשה הטיפול.
9. בדיקת שדות אנרגיה לעצמי ולמטופל.
10. בדיקת משלים אנרגטי חי/מת/רוח מהבהבת לי ולמטופל.
11. בקשה אנרגטית לעזרה בטיפול של המטופל, בקשה אנרגטית שהטיפול יפעל לטובתו העליונה של המטופל.
12. הפעלת קוד דיוק העפעוף.
13. טיפול בפחד שלי לטפל במטופל, בפחד מהמטופל.
14. טיפול בפחדי המטופל: פחד מהטיפול, ממני כמטפלת, מביואורגונומי, מהחלמה, מוויתור על המחלה.
15. כאב שבאהבה מטפל מטופל והשוואת תדרים.
16. טיפול בגופים אנרגטיים- אתרי, רגשי, שכלי, אסטרלי, רוחני, שמימי, סיבתי
17. טיפול בצ’קרות- בדיקת שדות לצ’קרות הקדמיות (רגש) והאחוריות (רצון), מלבד הבסיס והכתר להן כיון אחד.
18. טיפול בטראומות שגרמו לבעיה:
א. טראומות בציר הזמן – איתור הגיל שהאדם חווה טראומה בציר הזמן, ספירת עוצמת הטראומה באותו גיל, טיפול בצב”ן (צלקת במוח הזוכרת את הטראומה): צלקת, בצקת נקזים.
ב. טראומות בגלגולים קודמים וטיפול בצב”ן.
ג. טראומות של אדם קצה המשפיע על המטופל, צב”ן לאדם קצה וצב”ן למטופל הזוכר אנרגטית את הטראומה אדם הקצה.
19. טיפול במרידיאניים- איתור המרידיאן החסום ואיתור הסיבות לחסימתו.
20. טיפול בפחדים הבאים:
‏א. חמסה על הפחד שאסון הולך ומתקרב
‏ב. חמסה על הדחף לברוח
‏ג. חמסה על תחושת בעירה בעור
‏ד. חמסה על תחושה של בלבול
‏ה. חמסה על הפחד להשתגע
‏ו. חמסה על איבוד שליטה
‏ז. חמסה על צמרמורות בגוף
‏ח. חמסה על דפיקות לב מואצות
‏ט. חמסה על הזעה מרובה
‏י. חמסה על לחץ בחזה
‏כ. חמסה על רעד בגוף
‏ל. חמסה על כאבי שרירים
‏מ. חמסה על דיכוי מיני
‏נ. חמסה על נדודי שינה

21. הליך טיפולי למערכת העצבים (מתוך החוברת הטיפול הביואורגונומי) עמוד 84 עד 85 כל סעיף שיעפעף נחמסס. נקודות פתיחה ופחדים של מערכת העצבים עמוד 86 כל סעיף שיעפעף נחמסס.

22. הליך טיפולי מצבים נפשיים עמוד 98 עד 100 (מתוך החוברת הטיפול הביואורגונומי) כל סעיף שיעפעף נחמסס. עמוד 103 נקודות פתיחה של מצבים נפשיים, נעביר את היד על כל הנקודות שיעפעף לנו.

כלים טיפוליים נוספים:
23. אינפוזיה אנרגטית:
לאינפוזיה יש להכניס תכונות של הגנה, ביטחון, שלווה ואהבה עצמית. נכניס לתוכה את האנרגיה של התרופה נוגדת החרדה. אם לא יודעים את מרכיבי התרופה נוריד את התרופה מהספרייה הקוסמית. נכניס את זה בתנועת ספירלה נגד כיוון השעון תוך כדי עפעוף. נבדוק כל כמה זמן האינפוזיה תטפטף: כל היום פעמיים ביום וכדומה ניצור כפתור הפעלה אוטומטית שיפעיל את האינפוזיה במידת הצורך.

24. ענן טיפולי:
נעטוף את המטופל בענן טיפול , נעפעף בספר ההוליסטי על הקריסטלים המתאימים למטופל שלנו שסובל מהתקפי חרדה ונכניס לענן בנוסף אהבה ואור והרגשת ביטחון בעולם, במשפחה שבה הוא חי ועם כל הסובבים אותו. חמסה על קיבוע הענן.

25. הוצאת שבועות ונדרים:
נבקש מראש שבמקום מה שנשחרר ייכנסו למערכת האנרגטית אור אהבה וריפוי
א. ‏עפעוף האם הבעיה מקורה בנדרים שבועות הבטחות או בריתות.
ב. ‏ טיפול בטראומה שבעטיה נוצרו הנדר , השבועה או ההסכם בציר זמן של המטופל כולל ניקיון צלקת. בצקת. נקזים.
ג. ‏ כנ”ל בגלגולים קודמים צלקת. בצקת. נקזים.
ד. ‏ חמסה על הפחד לוותר על השבועה נדר או הסכם.
ה. ‏ נוציא מהמערכת האנרגטית של המטופל את הנדר השבועה או ההסכם בצנטריפוגה מהרגליים לכיוון הראש.

26. קודים לטיפול בחרדה:
למטופל שסובל מחרדה נבדוק את הקודים הבאים בסקאלה אנרגטית בין 0% ל100%, נחמסס בשלוש החמסות: פנפט”ה אאמג”ת ועמיק”א
‏א. קוד נוגד מתחים
‏ב. קוד נוגד בהלה
‏ג. קוד איזון נפש
‏ד. קוד איזון שלווה
‏ה. קוד שינה עמוקה
‏ו. קוד מניעת כאבי שרירים
‏ז. קוד שמחת חיים והנאה מהחיים
‏ח. קוד שליטה בפחדים
במידה וקודים אלו אין להם 100% שדות אנרגיה , נטפל בפתיחת הקוד בחמסה הראשונה ובחמסה שניה
נבדוק אם חזרו לקוד 100% שדות אנרגיה. במידה ולא נבדוק בשתי החמסות הפנפטה ועמיקא על מה יש לחזור.
במידה ושוב לא חזרו נבדוק אלו גורמים נוספים מעורבים בחסימת הקוד – חמסה אאמג”ת.

27. כליה ימנית מורמת:
כשמטופל סובל מחרדה הוא סובל בדרך כלל מאי סדירות בדופק הלב חוסר שקט, בכי, עצבנות וסטרס, לכן נבדוק כליה ימנית מורמת. נעפעף על תחתית כליה שמאלית ביד שמאל ועל תחתית הכליה הימנית ביד ימין. אם בתום העפעוף על תחתית כליה ימנית ביד ימין רואים שהיד הימנית גבוהה מן השמאלית , יש מצב של כליה ימנית מורמת במצב זה נבצע חמסה על כליה ימנית מורמת, חמסה על הפחד לוותר על כליה ימנית מורמת ונעקוב במשך 3 ימים עד שהכליה מתקבעת במקום, ואם עלתה שוב חוזרים על התהליך. ניתן לבצע כפתור הפעלה במשך 3 ימים.

28. חמסה על מוח הבטן ועל כדורי החרדה:
בחרדות שמאופיינות בדאגה יתרה או פחד, ללא קשר אם יש סיבה חיצונית או לסיבה מודעת. ישנם מאפיינים שהמטופל סובל מהם כמו כאבי בטן שלשולים נשימות מהירות וכו”.
מוח הבטן מקביל למערכת העצבים באזור הסרעפת. משני ציידיה נמצאים שני כדורי חרדה אנרגטיים. כאשר הכדורים סגורים, האדם יהיה נתון להתקפי חרדה.
לכן נטפל ב:
א. חמסה על מוח הבטן
ב. חמסה בשני כדורי חרדה משני צידי מוח הבטן
ג. חמסה בהורמון ההרפיה
ד. חמסה בדאגנות יתר
ה. חמסה בקיבה
ו. חמסה בהורמונים אנרגטיים נוגדי חרדה.

29. מיאלין רגשי :
אחראי על היכולת להתמודד עם מצבי רגש ולחץ נפשי.
א. נחמסס על בלוטת המיאלין
ב. על חוליות C-1 C-3 T-1
ג. נבדוק כמה מיאלין נפשי נדרשים באחוזים ונחמסס על הפחד מן הכמות שעפעפה לנו.

30. הנויטרנסמיטורים
בנוסף ישנה עלייה או ירידה ברמות של הנויטרנסמיטורים במוח והם יכולים להשפיע על הופעתם של התקפי פאניקה, לכן נחמסס על הנוירוטרנסמיטורים שנמצאו קשורים להתקפי חרדה חמסה על נורופנפרין, סרטונין ו GABA

31. הנדסת מחשבות:
‏א. על מחשבות קטסטרופליות,
‏ב. מחשבות על האובייקט המאיים.
‏ג. מחשבות אשר גורמות לאיבוד שליטה
‏ד. מחשבות שליליות
‏ה. מחשבות על פרפקציוניזם
‏ו. מחשבות על הפחד מאי הודאות, מה יהיה ….
‏ז. מחשבות על ערך עצמי נמוך

1. נבקש מהמטופל לדרג את עוצמת המחשבה נערבל אותה עם המחשבה המשלימה בתנועת ספירלה
2. ננקה את השאריות של המחשבות בתנועת ספירלה מהרגליים עד לראש וננקה את הפמליה שנלווית למחשבות
3. ציר הזמן ננקה את האירועים שיצרו את המחשבות של המטופל ואח”כ בגלגולים.\צלקת ,בצקת, נקזים.
4. ונבדוק באיזה דרגה המחשבה עכשיו
5. נחזור על התהליך עד שישנה הקלה בתחושה.
6. במידה והמחשבה עיקשת נחפש אדם קצה ונעשה עליו הנדוס מחשבות , כאב שבאהבה בינו לבין המטופל ,
צלקת אצל המטופל שזוכר את הטראומה שהוא משפיע בעצם על המחשבות של המטופל שהם בעצם מחשבות שלו.

32. בנוסף נעשה חמסה על:
‏א. דמיון מודרך
‏ב. הילינג
‏ג. תזונה מותאמת
‏ד. NLP
‏ה. פעילות גופנית
‏ו. תוספים כגון : ולריאן קמומיל אומגה 3 תה ירוק
‏ז. אסטרטגיות הרגעה כגון: טכניקת הרפיית שרירים תרגילי נשימה מהסרעפת . ההרפיה תעזור להשיג
תחושת שליטה על התגובות הגופניות המלוות להתקף החרדה.
‏ח. להביט לפאניקה בעיניים
‏ט. פרחי באך
‏י. במידה ואנחנו לא יודעים מורידים מהספרייה הקוסמית את החומר הדרוש לנו.

33. בדיקה שהטיפול עבד בכל המרכיבים:
יש לעפעף על הגורם שיש לטפל בו, ולחמסס בהתאם למה שעולה
א. המרכיב הרגשי
הרגש הבולט ביותר אצל ילדים, כאשר קיימת חרדה, הוא פחד. ילדים רבים מדווחים על פחדים במצבים שונים, נורמטיביים יותר ופחות. אלא שבשל חוסר בשלותם, ילדים מתקשים לבטא במילים את רגשותיהם. כמו כן, הם לא מכירים את המושגים בהם משתמשים מבוגרים כדי לבטא רגשות של פחד וחרדה והמצוקה הנובעת מהם. לכן חשובה המודעות של ההורה לגילוי חרדה בילדים והכרת הדרכים בהן ילדים מביעים את חרדתם. ילדים חרדים יכולים לדווח על שעמום בסיטואציות קבועות, כאשר למעשה מדובר בחרדה. במקרים אחרים ילדים חרדים עשויים לדווח על כעס ועצבנות הנובעים מחרדה. ביטוי נוסף לחרדה יכול להיות דרך המישור הגופני – כאשר ילדים ידווחו על כאבים (בטן, ראש) מתוך הקושי להפריד בין המרכיב הרגשי לגופני.
ב. המרכיב הגופני
כמעט תמיד חרדה מלווה בסימנים גופניים. דפיקות לב מואצות והזעה מוגברת הם סימנים לעוררות גופנית גבוהה, המעידים על דריכות של הגוף לקראת סכנה. חשוב לדעת שילדים עלולים לדווח במקרים של חרדה גם על כאבי ראש, כאבי בטן ובחילות. הביטוי הבריא של כאבי הבטן הללו הוא התופעה הנפוצה של “פרפרים בבטן” המופיעים בעת לחץ והתרגשות. במצב של חרדה הם יהיו חמורים יותר ויתפרשו אצל ילדים ככאב בטן.
ג. המרכיב המחשבתי
במקרים של חרדה, גם מבוגרים נוטים לדפוסי חשיבה מוטעים, שבדרך כלל מאפיינים ילדים. דפוסים אלה כוללים למשל חשיבה קטסטרופאלית, כלומר הנטייה לראות בכל סימן שלילי רמז לאסון שמתקרב, משהו איום ונורא שעומד לקרות. בנוסף, מבוגרים וילדים חרדים יטעו לראות עצמם כמי שאינם מסוגלים להתמודד עם מה שהם תופסים כאיום. בהתמודדות עם חרדה, ילדים – יותר ממבוגרים – ינסו לשלוט באיום באמצעות דפוסי חשיבה מאגית או עריכת טקסים אישיים למטרת הגנה, כמו עשיית תנועה קבועה מסוימת או שימוש במילת קסם. טקסים כאלה עלולים להוות בסיס להתפתחות של הפרעת חרדה אובססיבית – קומפולסי בOCD שנפוצה גם היא בילדים.
ד. המרכיב ההתנהגותי
הביטוי ההתנהגותי הבולט ביותר בקרב ילדים ומבוגרים חרדים הוא ההימנעות – הנטייה להתרחק מהגורם מעורר החרדה. ההימנעות היא לא רק ביטוי של החרדה אלא מהווה גורם סיכון בפני עצמה, שכן מעגל המצבים שמהם נמנע האדם החרד נוטה ללכת ולגדול, וכך מידרדרת יותר ויותר איכות החיים שלו ומצוקתו גוברת. אצל ילדים ההימנעות מסוכנת במיוחד – שהרי היא פוגעת בהתפתחות העצמאות וברכישת מיומנויות חשובות. מכיוון שילדים אינם עצמאיים ולרוב חסרי שליטה במצבים בחייהם, לא תמיד יצליחו להימנע ממה שהם תופשים כגורם המאיים. במקרים כאלה תתגלה החרדה בדרך כלל בצורה של בכי, התקף זעם, קפיאה במקום ואילמות, או היצמדות קיצונית למבוגר.

34. שלבי סיום טיפול
‏א. פחדים של סוף טיפול – נוריד מהספרייה הקוסמית או מהספר הבלונדיני
‏ב. בדיקה אם חזרו שדות למטופל
‏ג. האם נדרש דבר נוסף? האם צריך לחזור על הטיפול? מתי כמה פעמים?
‏ד. קידוד הטיפול וביצוע התמרה אנרגטית של נוהל הטיפול לצורך טיפול חוזר.