מהו דורבן ברגל Heel Spur?
דורבן ברגל הוא זיז בולט בעצם העקב, תופעה נפוצה במיוחד בקרב בני ה-40 ומעלה, וההערכות הן שאחד מכל עשרה אנשים לערך סובל או יסבול מדורבן לפחות פעם אחת בחייו.
בעבר האמינו הרופאים כי הכאבים בעקב הרגל נגרמים בעקבות גידולים גרמיים הנוצרים ברגל. היום כבר מבינים שאותם גידולים מהווים תוצאה של דלקות שונות העלולות להתפתח בעקב.
הרגל האנושית מכילה כ- 28 עצמות, 35 מפרקים, עשרות של שרירים וגידים ולא פחות מכ- 8,000 עצבים. לכן, כאשר מתפתחת דלקת באחד מעקבי הרגליים, המכונה גם דורבן ברגל, נוצרת פגיעה ביכולת התנועה הבסיסית של האדם. ברגל יש רצועת רקמה עבה וסיבית שמגיעה מהעקב ועד לבהונות (החיתולית הכפית – plantar fascia). רקמה זו תומכת בשרירים ובקשת של כף הרגל. כאשר היא נמתחת מדי בעקבות פעילות מאומצת – קרעים זעירים יכולים להיווצר . גוף האדם שמנסה לתקן את הקרעים יוצר במקום תהליך דלקתי הגורם להיווצרות מרבצי סידן ותאים דלקתיים הנוגעים בסיבי עצב. התוצאה היא דלקת וכאבים עזים הממוקמים לרוב קרוב לעקב כף הרגל בכל דריכה. הכאב נחווה כדוקרני, כצריבה חזקה או ככאב עמום.
(הערה: פרוטוקול הטיפול הביואורגונומי אינו בא כהמלצה להפסיק כל טיפול אחר. כל שינוי שהמטופל שוקל לעשות בנוגע לטיפולים אחרים שלו יעשו בתיאום עם הרופאים המטפלים בלבד!!!)
הטיפול בדרבן על פי הרפואה הגרמנית החדשה (רג”ח)
הרג”ח היא גישה רפואית הוליסטית המבוססת על תגליות מהפכניות ותפיסה חדשה בנושא מחלות וריפוי. היא מאפשרת לגלות את הגורמים למחלות שונות, גם הקשות ביותר, אשר על פי הגישה הם קונפליקטים וטראומות נפשיות. בבסיס תפיסת הרג”ח עומדת ההנחה שהאורגניזם שלנו הוא בעל יצירתיות בלתי נדלית ויכולות ריפוי עצמי מרשימות וכדי להתמודד עם הטראומה הרגשית או הקונפליקט, הוא מכין ומקיים תכנית ריפוי ביולוגית, המותאמת למקרה הספציפי ואשר המחלה הינה חלק ממנה.
באתר רג”ח ישנו תיאור מקרה, של אישה עם דרבן ברגל שמאל, המקושר עם קונפליקט של ירידת הערך העצמי הקשור לביצועים וליכולות שלה, בקשר לקונפליקט אמא/ילד (כיוון שהיא ימנית). התרחש אבדן סידן בשלב האקטיבי של הקונפליקט ומטרת התכנית הספציפית הזו הייתה לחזק את העקב לשם שיפור הביצועים. בשלב הריפוי מתקיימת בניה מחדש של התאים עם נפיחות שגורמת לכאב. כדי להשלים את התהליך, חייבת האישה לזהות את הקונפליקט המקורי שלה ולהיות מודעת אליו. היא זיהתה קשר לעסק שלה (אותו חווה כ”בייבי” שלה) ולסטרס סביב שינויים בהנהלה. עזיבת המנהל והפיכתה למחליפתו הזמנית הובילו למחויבויות רבות נוספות חדשות בתפקידים שלא הייתה מודעת שנעשו ובעומס כבד. היא חשה אי מסוגלות לבצע משימות באותה רמה שהמנהל עשה וחוותה לחץ מהמוטל עליה במצב החדש יחד עם תפקידה הרגיל, במקביל לטיפול במשפחתה ולקראת נסיעת עבודה חשובה. היא חשה נמחצת, לא מסוגלת להמשיך ובעוד גופה מנסה לחזק את העקב לשם שיפור הביצועים – חוותה בדרך את השינויים, הנפיחות והכאב העז.
ברגע שהאישה זיהתה את הקשר בין הכאב בעקב לעומס וללחץ בעבודתה, השלימה עם תפקידה הזמני החדש והאצילה סמכויות ובמקביל החלה לשנן לעצמה – “בטוח עבורי ללכת”, היא חוותה הקלה משמעותית ביותר בתחושות ובתפקוד רגלה השמאלית בשגרה וגם בזמן הנסיעה כאשר ההתערבות היחידה היתה השיחה להבנת הקונפליקט.
המשך הטיפול בקובץ המצורף