עבודת בוגרים: הטיפול הביואורגונומי בתסמונת טורט / דפנה איקן

תסמונת טורט או  (Tourette Syndrome או בקיצור TS) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית אשר באה לידי ביטוי בטיקים מוטוריים וקוליים.

על פי ה-DSM IV , מאופיינת תסמונת טורט בתנועות ובקולות קצרים החוזרים על עצמם באופן לא-ריתמי, ומוגדרים כטיקים. הטיקים המוטוריים האופייניים לטורט כוללים מצמוץ, תנועות של הלסת, הצוואר, הכתף או אחת הגפיים, והטיקים הקוליים האופייניים הם תנועות רחרוח, קולות כחכוח ונהימות ולפעמים קללות.

מהלך הופעת הטיקים הוא בדרך כלל גלי, כלומר החמרה והטבה לסירוגין בעוצמה ובתדירות. ככל הנראה טיקים אלו אינם בשליטתו של החולה. החולים מדווחים על תחושה מקדימה אופיינית לטיקים הכוללת מתח פנימי או דחף בלתי נשלט, בעוד שלאחר ביצוע הטיק או סדרת טיקים מורגשת הקלה.

הפרעות קשורות נוספות

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, סימפטומים אובססיביים קומפולסיביים,  מיגרנות, הפרעות דיכאון וחרדה ועוד.

 

הליך טיפולי ביואורגונומי בתסמונת טורט:

שלב א': איסוף אינפורמציה:

  1. לתשאל ולאבחן את האופן בו התסמונת באה לידי ביטוי: איזה טיקים ו/או תנועות לא רצוניות מופיעות? מה מזכירים תנועות אלה? (למשל: תנועות צוואריות שיכולות להזכיר ניסיון להשתחרר מחבל על הצוואר) איזה קולות או קללות מושמעים, אם בכלל?
  2. תשאול לגבי מהלך ההריון: האם היו סיבוכים כלשהם במהלך ההריון או הלידה?
  3. חקירת טראומות של אחד או שני ההורים מתקופת טרום הפרייה עד לגיל, אם הדבר מתאפשר.
  4. האם המטופל עצמו חווה טראומות בשנות חיו הראשונות?
  5. באיזה תקופות בחייו או מצבים הוא שתופעות התסמונת מתגברות?
  6. איזה תופעות נלוות לטורט אצל אדם ספציפי, כגון: הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות, סימפטומים אובססיביים-קומפולסיביים, מיגרנות, דיכאון, הפרעות חרדה.
  7. האם הוא מקבל טיפול תרופתי לתסמונת? איזה תרופות? על איזה מערכות הן אמורות להשפיע (מערכת העצבים המרכזית/רצפטורים לדופמין/תרופות מרפות שרירים)? האם התרופות מרגיעות או מעלימות את התסמינים? האם יש להן תופעות לוואי שמפריעות למטופל?
  8. האם הוא סובל ממצבי סטרס מתמשכים? מה הגורמים או המצבים שמעוררים תחושת עקה על פי תפיסתו?

הקדמה לטיפול:

  1. טיפול בעצמי: מגן דוד, מפריענים, בדיקת שדות אנרגטיים לעצמי.
  2. קוד דיוק העפעוף.
  3. האם מותר לי לאבחן?
  4. האם מותר לי לטפל?
  5. באיזה מידה הטיפול יכול לעזור למטופל?
  6. באיזה מידה המטופל רוצה להבריא? חמסה על הפחדים שלו להיות בריא, על הפחד שלו לקבל טיפול בביו וחמסה על כל הפחדים שלו מהספריה הקוסמית לוותר על המחלה.
  7. בקשה אנרגטית להצלחת הטיפול ולטובתו העליונה של המטופל.
  8. הכנסת המטופל למגן דוד, בדיקת הפרעות אנרגטיות, בדיקת שדות אנרגטיים, טיפול במשלימים.
  9. חמסה על הפחד שלי לטפל וחמסה על הפחד של המטופל לקבל טיפול בביו.
  10. הכאב שבאהבה ביני לבין המטופל.
  11. בדיקת שדות אנרגטיים וטיפול במפריענים, משלימים אנרגטיים.
  12. נבדוק את השדות האנרגטיים שלו בבית ובמקום העבודה וננקה אותם ממפריענים.
  13. נעפעף על 10 הסעיפים שבעמוד 4 שבערכה, ונחמסס על מה שמעפעף.
  14. נבדוק את הגופים האנרגטיים של המטופל: הגופים בהם קיבלנו עפעוף, נעפעף על הסיבות שגרמו לחסימה. דבר זה יכול לפתוח לנו פתח לשיחה עם המטופל וקבלת אינפורמציה נוספת.

הטיפול בתסמונת טורט:

  1. טיפול בטראומה שגרמה לתסמונת: יש לטפל בטראומות שהאמא חוותה (או מישהו בעץ המשפחה). יש לשים לב ולבחון את סוג התנועה של הטיק, מהי המטרה ההגיונית של התנועה? הטיק העצבי מביע את מה שלא ניתן לבטא באופן אחר, כגון בעיות בנוגע לתנועות שאדם היה רוצה לעשות, בעיות בתפקוד המוטורי הקשורות לרגשות חזקים, לעיתים קרובות מיניים.

נחפש טראומות כגון (יש לבקשת תגובת עפעוף על הטראומה הרלוונטית):

  • פחד של האמא לאבד את הילד במהלך ההיריון.
  • פחד של האבא לאבד את הילד בהריון הקודם או בהריון הנוכחי.
  • קושי לנשום את הנשימה הראשונה.
  • חבל טבור כרוך סביב הצוואר (בעת שהתינוק נמצא ברחם), התיק בא כדי לשחרר את עצמי מאילוץ.
  • תחושה של כבילות, של מחנק של האמא/ אבא או מישהו בעץ המשפחה שהמטופל תלוי בו אנרגטית.

נטפל על פי ההליך הטיפולי שבספר ההוליסטי לטיפול במערכת העצבים: 

  1. טיפול בעצבים במוח ובעמוד השדרה.
  2. במיאלין. אבחון בסקאלה אנרגטית של רמת המיאלין בגוף באחוזים לעומת הרמה הרצויה. טיפול בבלוטת המיאלין, בחוליות C-1, C-3, ו- T-1, בהפרעות אנרגטיות, ובפחד מפני הערך הרצוי באחוזים.
  3. בשירות העצבי – באזורי המוצא של אלומות העצבים (ספקי המוחות), בחוליות C-1 ו- C-2. בנקודת הפתיחה של השירות העצבי בקצה הקדמי של הסנטר ובפחד לחיות.
  4. ב- KPC – אנזים שאחראי על פעילות חשמלית של העצבים.
  5. בפחדים מתקשורת, לקלוט, לתקשר בקלות ובשמחה.
  6. בטראומות מיניות ורגילות שגרמו לתסמינים. נעפעף בציר הזמן, גלגולים ואיש קצה. כאן חשוב לחבר אינפורמציה שהמטופל מקשר לגילאים שעולים לנו ולאיש הקצה לבין פרטי הופעת התסמונת, כלומר, איזה סוג של טיקים/קולות/קללות מופיעות. האם סוג הטראומה שעולה יכולה להסביר את התופעות הללו.
  7. בבלוטות הסרטן הקטנות.
  8. במוח ימין ובמוח שמאל, באירוע מוחי ובנוזל המוח.
  9. מחזור הדם והלב: בחסימות בכלי דם, בשסתומים ובזרימת דם למוחות ולקצוות.
  10. מערכת מח העצמות ועמוד השדרה: טיפול תוך התמקדות בחוליה C-1 , הגורמת לרוב החסימות העצביות.
  11. בדיקת המרידיאנים החסומים. במיוחד נשים דגש על המרידיאן השולט והמרכזי, השולטים באפילפסיה ופרכוסים.
  12. נעפעף על ציר ההיפותלמוס – בלוטת יותרת המוח – בלוטת יותרת הכליה (HPA), כפי שמופיע באיור לעיל. במידה ועפעף יש לשים לב היכן בציר עפעף, ציר זה שולט בהורמוניהסטרס המופרשים בגוף. מידע שהצטבר במחקרים שונים מראה כי למתמודדים עם טורט יש תגובתיותיתר בציר זה.
  13. לאבחן אם רמת ההורמונים הבאים נמצאים בגוף בעודף, שכן הם מצביעים על הפעלת ציר ה- HPA, המופעל במצבי פחד ודחק: CRH וזוספרין, המופרשים מההיפותלמוס ומעבירים מסר לבלוטת יותרת המוח, הורמון אדרנוקורטיקוטרופי הנקרא: ACTH המופרש מבלוטת יותרת המוח לזרם הדם ובסופו של דבר מפעיל את בלוטת האדרנל המשחרר את ההורמונים קורטיזול, אדרנלין נוראפינפרין
  14. כדי להפחית את השפעת ציר הדחק (במיוחד את השפעת הקורטיזול הנוטה לשהות בזרם הדם כשלוש שעות מרגע שחרורו ועד פירוקו), אנו נפעיל את מנגנון המשוב השלילי כדי להרגיע את עוררות היתר של הציר. אנו נבקש להפעיל את הרצפטורים בהיפותלמוס, שבתורם יעבירו מסר להפחתת הורמון ה- CRH, שיביא להפחתת הפרשת הורמון ה- ACTH מבלוטת יותרת המוח וזה יביא להפחתה עד הפסקה של שחרור ההורמונים מבלוטת האדרנל, בעיקר הקורטיזול.
  15. כדי למנוע מצבים של דחק כרוני, שבו ציר ה-HPA מופעל יתר על המידה, אנו נבקש להעלות את רמת המיאלין הפיזי והרגשי ואת רמת הסרטונין לצורך הרגעה. יש להכניס אותם לתוך מים אנרגטיים או ענן טיפולי ולבקש שיופעלו בעיתוי ובמינון הדרושים.
  16. לעפעף על איור של מבנה המוח על כל חלקיו.

 

 

 

 

 

  1. צ'קרות מערכת העצבים: צ'קרת מקלעת השמש המקושרת למערכת העצבים הסימפתטית, צ'קרת הגרון המקושרת לעצבים וצ'קרת העין השלישית המקושרת למערכת העצבים המרכזית ולבעיות עצביות בפנים.
  2. נטפל בפחדים הרלוונטיים. ככל שנכיר את המטופל, נוכל לדעת על פחדיו הספציפיים, וגם נוכל לחבר בין סוג התופעות שמתגלות אצלו לבין הטראומה, שיתכן וחשפנו בעקבות הטיפול בטראומות. הדבר יכול לסייע בחשיפת פחדים ספציפיים למטופל. יש להניח שחלק מהפחדים הם: פחד לבטא את עצמי, פחד להיות כמו כולם, פחד להשתלב בחברה, פחד מקשרים עם אנשים ובני זוג, פחד להשמיע את דעותיי וכו'. יש להוריד מהספרייה הקוסמית את שאר הפחדים ונקודות הפתיחה.
  3. התמרה אנרגטית של המטופל עם תסמונת טורט.
  4. הנדסת מחשבות בהתאם לתכנים שעולים בטיפול. חשוב לעבוד ישירות עם המטופל, שיגדיר במדויק את המחשבות המעכבות.
  5. כאב שבאהבה בינו ובין התסמונת, בינו ובין החברה.
  6. נעפעף על פרחי באך שיכולים להתאים לו אישית, במיוחד אלה המסייעים למערכת העצבים. כמה בולטים שאני מצאתי למטופל ספציפי:
  • גפן (Vine) – מטפל בדאגנות יתר, שתלטנות, חוסר גמישות ועוד.
  • ורבנה (Verbain) – בדאגנות יתר, בלח. ובמתח מהתלהבות יתר, במחלות של איבוד שליטה ומחלות אוטו-אימוניות.
  • מי סלע (Rock Water) – בדאגנות יתר, קפדנות ונוקשות יתר ובמחלות של איבוד שליטה כמו ניוון שרירים, פרקינסון ועוד.
  • רסקיו רמדי (Rescue Remedy) – עזרה ראשונה לרגיעה ושקט פנימי, לחוסר רצון לצאת למלחמה "נגד עצמי". תומכת בריפוי מחלות כרוניות ואוטו-אימוניות.
  • שזיף הדובדבן (Cherry Plum) – בפחד מאובדן שליטה פיזית או נפשית ובכל המחלות הקשורות למערכת העצבים כמו אפילפסיה, פרקינסון, טרשת נפוצה ואלצהיימר.

 

  1. במידה ואין שיפור, נעפעף על סוגי התרופות שיכולות לסייע לו, על פי הטיפול הקונבנציונלי. נאבחן איזה מערכות דורשות טיפול, ובהתאם לכך את סוג התרופה:
  • מערכת העצבים המרכזית – תרופות אלפא אדרנרגיותהמפחיתות את הגירוי האדרנרגי במערכת העצבים המרכזית. השכיחה מקבוצת תרופות זו היא קלונידין Clonidine. תרופות אנטי פסיכוטיות – ניתן תרופות החוסמות קליטת דופמין ברמה המדוייקת למטופל.
  • תרופות אנטי פרקסוניות, נזריק אנרגטית בוטוקס לשרירים הספציפיים המופעלים בטיקים של המטופל.

את הטיפול הרלוונטי ניתן להחדיר באמצעות אינפוזיה אנרגטית, מים אנרגטיים או ענן טיפולי. נבקש שהאנרגיה של התרופה תחדור למטופל בעיתוי, במינון ובתדירות הדרושים לו.

  1. אם עלה בזמן התשאול הפרעות נוספות מהם הוא סובל, יש לטפל בהתאם. למשל, להפרעות קשב וריכוז נוכל להוסיף רטלין אנרגטי וכדומה. במידה והטיפול עזר, קיימת אפשרות שיחול שיפור בתופעות הנלוות לתסמונת, כל זה בהתאם למידת הקשר שלהן להופעת התסמונת או כתגובה אליה.
  2. לסיום נחמסס על הפחדים מסוף טיפול, נבדוק אם הטיפול נכנס אליו ונטפל בהתאם, באיזה מידה הוא סייע, האם יש צורך לחזור על הטיפול ובאיזה תכיפות.
  3. ניתן הוראה לאסוף את הטיפול לענן ולחברו למתג. יש ליידע את המטופל שבכול פעם שהוא חש שעומד להגיע גל של התפרצות התסמונת, הוא יוכל ללחוץ על המתג. יש לשאול את המטופל היכן בגוף נוח יהיה לו למקם את המתג, ובהתאם למקמו.
  4. נבדוק אם הטיפול הגיע אליו.
  5. חמסה על קיבוע טיפול.
  6. חמסה על סיום הטיפול.
  7. תודה והוקרה.

הערה: חוץ מטיפול ביואורגונומי, אני אישית הייתי משתמשת בכלים נוספים בהם אני נוהגת לטפל. אני מאמינה ששיחה טיפולית, העלאת המודעות לתפקיד שהתסמונת ממלאת בחייו, ובחינת הרצון לשחרר את התופעה, בשילוב כלים של דמיון מודרך ו- NLP. אני מאמינה שזה נותן טיפול מקיף יותר, ונותן משמעות לאתגרים שהמטופל עבר בחייו וגם מחזיר לו את הכוח האישי ויכולת הבחירה.

כתוב/כתבי תגובה

דילוג לתוכן